אמאל'א

בשבע השנים האחרונות הייתי כאן והדירוג העולמי שלה (מקום ראשון בTHE) לא מפתיע אותי בכלל, זה בהחלט הרגיש ככה שם. עכשיו אני כאן. היא לא מדורגת ב-400 הראשונות. לפני שהגעתי לכאן זה הבהיל אותי, אבל עכשיו יש לי רגשות מעורבים. היה לי קשה שם. כשאני נכנסת לאתר שם ונזכרת בתחושה שלי שם אני לא מתגעגעת. אני לא רוצה לחזור. לא הייתי מוותרת על שבע השנים האלו וגם לא הייתי חוזרת עליהן. האוניברסיטה שלי (בחיי שאני מרגישה כבר שייכות.) מאוד טובה אלי. אין לה ניסיון עשיר בבנית מעבדות לביולוגיה, אין לה ניסיון עשיר בתמיכה במדענים וגיוס כספים, אבל האנשים כאן נפלאים והאוירה מצויינת לי. סוג של החלמה הייתי אומרת. השאיפות שלי עדיין בדיוק באותו מקום בו הם היו שם, ואולי אפילו יותר גבוה. הצמיחה שלי כמדענית לא נעצרה ולדעתי אפילו קפצה שלב. יש אנשים שפורחים במקום כמו קלטק, אני בהחלט נדחפתי קדימה, אבל לא היה לי טוב שם ברמת הנפש. למדתי המון והשתניתי. אני מרגישה שבלי הזמן שם לא הייתי מי שאני היום, ואני אוהבת את מי שאני היום ושמחה ביכולות שלי. אבל זה לא היה המקום בשבילי. לא זה ולא מקומות דומים לו. הדבר היחיד שנראה לי בעייתי מאוד כאן הוא להשיג סטודנטים טובים ומתאימים. אני אצטרך לראות איך עושים את זה. זה לא פשוט בכלל. אבל רוב השאר תלוי בי. ביכולת שלי ללמוד, להתקדם, לבנות ולעבוד בשיתוף פעולה. אף פעם לא שיתפתי פעולה כמו עכשיו. אני מדברת עכשיו עם הקוליגות שלי בארה"ב יותר מאשר דיברתי אז. אני לומדת מהם ונעזרת בהם. וגם ממי שכאן. נפתחתי. אני מניחה שהמוסד בו נמצאים משנה. אבל הוא משנה לטוב ולרע, ומה שהכי חשוב זה לא הדירוג העולמי בעיני, זאת ההתאמה למקום, באופי וביכולות. אהבתי את קלטק והשתלבתי שם, אבל זה לא התאים לי. לא הייתי שם חופשיה באמת. מתוך המשרד הזמני נטול החלונות שלי, בהמתנה למעבדה היפה שבונים לי, בתיקווה למצוא כיוונים נכונים למחקר ובשמחה והתרגשות לקראת מה שיבוא, אני מאמינה שהתאמה היא אחד הפרמטרים הכי חשובים להצלחה ולהנאה מהחיים.

בית הספר של הילדים לעומת זאת, ממש לא מתאים לי. אני לא מבינה איך הוא נחשב כל כך, בעיני הוא בינוני ומטה, ואני רוצה למצוא להם מקום שבאמת יתאים להם. מקווה שיש אחד כזה בסביבה. מקווה שירדן תהנה ברעות בשנה הבאה, אבל אני צריכה למצוא מקום טוב לשגיא ולזוהר. מקום שלא יתהדר בשם שלו השכם וההערב, אלא ממש ידאג לצמיחה ולגדילה של התלמידים שלו. שהילדים יהיו הפוקוס ולא התשבוחות העצמיות. (טקס סיום מאוד ריק מתוכן ומאכזב עבר עלינו אתמול.).

המשך שבוע טוב לכולנו!