אתמול לא ישנתי בלילה כי דאגתי בגלל האקווריומים שהיו אמורים להתקין לנו היום והישיבה עם בעלת הבית שאנחנו רוצים לקנות. בסוף היה חסר חלק ומערכת חיווי ונתקין את האקווריומים ביום אחר ומוכרת הבית התחרטה ומוכנה לפנות את הדירה שלה בעוד שנתיים בלבד.... סתם דאגתי בלילה, בסוף שום דבר לא יצא אל הפועל. 
מחירי הבתים בכרמל עלו בזמן שבנינו על הבית הזה. הזמן עובר ועדיין אין לי קיפודים. הילדים ספק מקטרים ספק נהנים בקייטנה, ואני עייפה מכל הדברים שצריך לסדר ולעשות. הבית הזה שאנחנו כמהים אליו לא מתקרב אלינו, כך זה נראה. רק שאחרי המסע לעדי יותר בא לי להשאר בחיפה, אבל המחירים כאן מטורפים ועוד יותר מטורפים עכשיו. יכול להיות שעדיף לחכות עד סוף הקיץ, אז נדע את התשובה. אולי במקום בית נצא לנופש, פחות או יותר אותו כסף. 
החיים בישראל ספק מצחיקים ספק מעצבנים. מין גיחוך עצבני מבועת שכזה. 
יש דברים שהולכים טוב ויש דברים שלא הולכים בכלל. כל הגיגי העמוקים שקעו בשל העייפות מחוסר השינה של אתמול שבכלל לא היה הכרחי. סתם נלחצתי. מה שלא צריך לקרות לא קורה. לפעמים גם מה שצריך לא קורה.
לילה טוב חברים. מחר יום חדש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: