אמאל'א

הו כמה עצוב לי

הקיץ חם והבטן גדולה לי

הגב שלי לא עומד בעומס

והמוח שלי מתכווץ.

הילדים פרועים,

מסתובבים בבית,

לא רוצים,

לקרוא או ללמוד.

זהו בלוז לחופש הגדול,

עליק חופש.

תשוחזר הילדות ומתי כבר נצא לנופש!

אני לחוצה, קיפודים עוד אין לי,

מאמר לגמור, מול הבוס המגעיל.

איך אוכל, לכתוב ככה גרנטים?

כשהבטן גדולה והמוח נזיל.

סופרת עמודות,

בפעם המיליון,

כדי שיהיה מרוצה, הבוס המגעיל.

הכל נעשה בדברו,

והכח שהוא מפעיל.

זהו בלוז לחופש הגדול,

עליק חופש.

ימוחזר הבוס ומתי הוא כבר יצא לנופש!

רבתי עם ממיע,

גם הוא עצבני.

שנינו כמו חתולים עזובים.

מחפשים סולם לרדת מהעץ,

ולהפסיק להרגיש נעלבים.

הבית שלנו נראה כמו מאורה,

אפילו החתול מבקש הארה,

מנסים להוריד את הערת האזהרה,

כדי שנוכל למכור ולקנות לנו בית.

זהו בלוז לחופש הגדול,

עליק חופש.

ימכר ויקנה הבית, ונצא כבר לנופש!