אתמול והיום יצאנו מהמיטה באחת עשרה וחצי, כאילו אין מחר. זה היה חיוני, המנוחה הזאת. אחרי שקמנו אתמול והאכלנו את הרעבים, יצאנו למסע קניות קצר ולאחריו ממיע הכין חמין, גולש, אורז ושעועית ירוקה. די מדהים הבעל שלי. הבטן הענקית שלי והחום לא איפשרו לי לעזור יותר מדי. היום רחצתי כלים!
זה היה שבוע מתיש השבוע הזה. וזה עוד לא נגמר. מה שהתיש אותי היה העבודה מול הבוס על המאמר. שוב אותם איומים ומכתבים מגעילים התנסחויות מכוערות, מניפולציות שנועדו להקטין עבודות של אנשים אחרים ולהגדיל את התרומה שלו. והוא עוד כותב לי - את לא צריכה לצטט כל מאמר שפירסמת, אחרי שהוא מוחק מאמרים של קבוצות אחרות ומוסיף מאמרים של עצמו. נשארתי מנומסת ועניינית, אבל בפנים רתחתי. רציתי לראות את התוצאה הסופית, איך המאמר יראה אחרי המעבר שלו. אז התמונות הרבה יותר יפות אחרי כל מדורי הגהנום שעברתי איתו (הוא צעק ואני שיפרתי אותן.) והדיון נראה כמו דיון ולא כמו חזרה על התוצאות. הוא הוסיף כמה נקודות יפות למחשבה אבל הקטין את התרומה של המאמר הזה. הוא אמר שיש עוד גנים שגילינו ולכן התמונה לא מלאה, שזה בסדר, וכתב שחלק מהדברים ידענו גם מקודם, וגם זה בסדר, אבל איך שהוא כתב את זה, זה נשמע שהמאמר הזה לא מוסיף יותר מדי. זה לא נכון כמובן, זה משרת את המטרות שלו לקראת המאמר הבא שלו ולקראת הקטנת הסיכויים שלי להכניס מאמרים לעיתונים טובים. אבל את זה אני יכולה לתקן. הוא רצה שאשנה את האנליזה ובמקום להסיק תוצאות מניתוח סטטיסטי של התוצאה שאסיר ניסויים שלא מראים מה שאנחנו חושבים שקורה ואשאיר ניסויים שמראים ואספור את התוצאות החזקות וזו תהיה התשובה. משהו מופרך לגמרי, דרך שהוא נוהג בה בכל המאמרים שלו ואף פעם לא הבנתי איך נותנים לו לפרסם ככה. הוא אמר לי לשלוח אליו את הגירסא הסופית אחרי שאשלח לעיתון. אבל אני אצטרך לשלוח אליו לפני שאשלח לעיתון ולהגיד לו שאני לא יכולה לנתח בדרך שלו כי אי אפשר לסנן את התוצאות ולהראות מה שהסטטיסטיקה מראה בלי להתאמץ. זה לא יהיה נחמד, אבל בסופו של דבר אני מאמינה שלא יהיה לו כח להתעסק עם זה והוא השקיע יותר מדי מזמנו מכדי לוותר על המאמר הזה. זוועה לעבוד איתו ואני כל כך שמחה שאני כבר לא שם ושזה המאמר האחרון שלי איתו. אני לא יודעת איך אנשים אחרים עוברים את העבודה איתו בשלום. אולי הם לא מתווכחים איתו כמוני. אולי הם מפצלים מאמרים כדי שמה שיפסרמו איתו ישרת את שניהם ואז הם יוכלו לפרסם משהו שיותר מתאים להם. אבל רב הפעמים זה בלתי אפשרי, צריך לעשות את העבודה איתו.
האמת המדעית לא בראש מעייניו, להיות צודק ולהשליט את הדיעה שלו, כן. אני לא יכולה להבין אותו ולא אוכל. אבל המאמר הזה צריך לצאת ולהגיע כמה שיותר רחוק. אני מחכה שהכאב ישכח, שהפחד יעלם, ושהמסר של המאמר יתחדד וגם כדי שהאיכסה שעבר במייל בשבוע הבא ישכח קצת, כדי לגמור את המאמר עד כדי שליחה לעיתון ואז לשלוח את הגירסא הסופית והמנומקת אליו. קיבלתי כמעט את כל התיקונים שהוא עשה חוץ מאלו שמעוותים את התוצאות ומקטינים את המשמעות של המאמר. ניסיתי לסנן את הרע ולהשאיר רק את הטוב, שניהם היו גדולים מאוד, כרגיל בעבודה מול הבוס לשעבר. לשעבר!
אני מאוד רוצה לכתוב את הצעת המחקר לגנרט שאני רוצה לכתוב עם הקוליגה האמריקאית שלי. בשבוע הבא מנהלת המעבדה שלי בחופש ושבוע אחרי אנחנו בחופש. לא ברור לי איך דברים יתקדמו. מתחיל להתבהר לי שחלק מהדברים לא יקרו בזמן בו אני רוצה שהם יקרו. שיש דברים שאני יכולה לדחוף לכיוון שלהם אבל אין שליטה בזמן. אני אלד מתי שהוא בספטמבר ולא אוכל לעשות את כל מה שאני רוצה לעשות לפני או אחרי. אנחנו גם נעבור דירה מתישהו. יהיה לזה שיש כל כך הרבה דברים שקורים במקביל, מחיר. אני מקווה לצמצם נזקים ולעמוד בדברים הכי חשובים שעומדים לפני. זה די מטורף, אבל זה מה יש. עברנו שבע שנים עם הבוס, נעבור גם את זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: