לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Searching for mr.sweet


Sweet!

Avatarכינוי: 

בת: 29

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2013

צ'יפסי שלי D:




הכלב הכי יפה בעולם. 
~
הפוסט במומלצים עשה לי חשק לכתוב על צ'יפסי שלי ועל איך שמצאתי את היצור האהוב עלי בעולם.
אז ככה.
אני עכשיו ביא', ואת השמנצ'יק הזה אימצנו ב1.5.10.
לקחו לי כמה הרבה שנים לשכנע את אמא שלי לאמץ כלב, אבל היא לא רצתה. 
בסוף אני ואחי הקטן שכנענו את אבא שלי וכולנו ביחד לחצנו עליה עד שהיא הסכימה.
בדיוק באותו שבוע שהיא הסכימה, היה יום אימוץ באשקלון. אנחנו גרים ברחובות. היום אימוץ היה באשקלון, ב"תנו לחיות לחיות".
לא הסכמתי לוותר להם על היום אימוץ הזה, וגררתי את כל המשפחה איתי. אמא שלי, אבא שלי, אחי הקטן ואחותי הקטנה.
הגענו לשם, היום אימוץ היה במין חצר צדדית קטנה, או גדולה, אני לא זוכרת, עם עצים מסביב. 
עמדו שם המון אנשים עם המון כלבים וחתולים.
אני ואחים שלי ישר הלכנו לגורים הקטנים והמתוקים, אבל אמא לא הסכימה. היא רצתה כלב גדול, לא קטן כזה שמתרוצץ בין הרגליים.
פתאום היא מושכת אותי ומצביעה לעבר הכניסה. אני מסתכלת ורואה שם כלב זאב בלי פרווה, שנראה כמו צבוע - החיה השנואה עלי.
"מה את אומרת עליו?" היא שואלת בהתלהבות ואני בוהה בה בשוק. לאמא לא מתאים לאהוב כלבים בלי שיער.
"לא, ממש לא. הוא מכוער, מפחיד ויש לו אף מרובע. אני רוצה כלב מתוק." אני עונה וממשיכה לבחון את הכלבים הבינוניים. 
הייתי באותו היום במכנס שמגיע לי עד הברך, ולפתע הרגשתי ליקוק טיפה מתחת לברך. אני מורידה את הראש שלי לראות איזה חמודי ליקק אותי הפעם, ואני רואה את היצור המושלם ביותר בעולם עומד ובוהה בי. 
כלב מתוקי, בינוני שמגיע לי טיפה מתחת לברך, כלב שרואים עליו בוודאות שהוא קולי מעורב, צבעוני - שחור וחום כהה וחום בהיר וצבע חול ולבן, עם עיניים בצבע דבש, מדהימות, חיוך של ג'ון טרבולטה והמון אהבה לתת. 
מדי התכופפתי אליו והוא התחיל ללקק אותי בכל הפנים, ואני רק צוחקת מאושר ומלטפת את הפרווה הנעימה שלו.
ישר איתרתי את אמא שלי וקפצתי על רגליי כדי לקרוא לה, והיצור המתוק פשוט רץ אחריי. 
"אמא! אני רוצה אותו!" אני מצביעה על הצבעוני הקטן, והיא בוהה בי בפה פעור.
"מה?" אני שואלת כשאני מתחילה להרגיש מבוכה מכיוון שהיא לא עונה לי, ואני ממשיכה ללטף את המתוק.
"זה בדיוק הכלב שהצבעתי עליו מקודם, בכניסה!" היא כועסת ואני מצחקקת. אמא שלי תמיד מבינה אותי. 
אחרי כמה ויכוחים וכמובן אני, שלא מסכימה לוותר על הקטן, אנחנו מאמצים אותו.
ועכשיו הוא כבר כמעט 3 שנים איתי, צ'יפס קטן שלי. הוא יהיה בן 4 ב1.7. 
הו, אהבה של חיי.
נכתב על ידי , 6/3/2013 21:23  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Mrs. Sweet ב-9/3/2013 00:12



34,808
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , יצירתיות , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMrs. Sweet אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Mrs. Sweet ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)