אני ממש מעוצבנת.
כמעט התחלתי לבכות היום, אין לי כח לכל הריגשי הזה.
אז אני טובה מדי. נכון.
יש בעיות?
אז כן, יש בעיות.
אני טובה מדי וזה גורם לאנשים להפסיק לחשוב עלי מבחינה של בת זוג.
אני טובה מדי, ואני דואגת מדי, ואני אכפתית מדי, ומסתבר שכולם רוצים מישהי ביצ'ית שלא אכפת לה אם הם ימותו.
מישהי ביצ'ית שתדחף דברים לתיק שלך כי אין לך מקום ותכעס עליך אם זה יימעך.
מישהי שיהיה לה קר והיא תיקח לך את הסווצר למרות שזאת השכבה היחידה שלך, במקום, למשל, לבקש ממך חיבוק.
מישהי שאתה יכול להתחננן אליה שתתייחס אליך והיא מתעלמת, אבל כשמתחשק לה היא פשוט שורקת לך ואתה רץ אליה ומקשקש בזנב.
מישהי שלא משנה מה אתה אומר היא דופקת לך כאפה או מבט מפחיד.
אז אם טוב לך ואתה מעדיף מישהי כזו ממישהי שעוזרת לך להכין עבודות גמר שאתה לא מצליח,
שמשיגה לך כל מיני דברים מגניבים,
שתומכת בך כשאתה הכי צריך ומעבירה לך את הזמן...
כמובן, עוד המון דוגמאות, אבל די, הבנתי, הפנמתי, אם אתם מעדיפים מישהי ביצ'ית, ואני לא מדברת רק על אותו האחד שהדוגמאות בפוסט באו אליו, אני מדברת על כל האנשים שהכרתי בתקופה האחרונה... מה אני אגיד לכם? אני לא מתכוונת להשתנות בשבילכם.
כן, אני טובה,
וכן, אני דואגת,
וכן, אני אכפתית,
וכן, אני עוזרת,
וכן, לפעמים הצד הפולני שאין לי משתלט עלי ואני הופכת להיות אמא מציקה ודאגנית (כן כן, אני יודעת, אני מעצבנת),
וכן, אני אוהבת לדאוג ולאהוב ולעזור ולהיות שם בשביל כולם.
ואם זה הופך אותי ללא ביצ'ית... ואז, בגלל שאני לא ביצ'ית, בנים פחות נמשכים אלי... טוב, הרי הזמן כבר הוכיח לי שאני טיפוס שבסוף תמיד חוזרים אלי.
כולם.
בהצלחה עם הכלבות (: