
סופר צריך לכתוב כאילו הוא עומד למות עם סיום הספר.
סיימתי לערוך את הפוסטים הישנים, אתם יכולים להציץ ולראות את התיקונים.
רק רציתי להגיד שזה היה טיול מעניין ב-memory lane, לראות את הכתיבה שלי משתנה אט-אט. רואים שגם ככל שהייתי יותר זמן בצבא ומחוץ לו, כך הכתיבה שלי השתנתה בהתאם לרמת ההשקעה שלי בה.
ראוי גם לציין שחזרתי על אותם ערכים בפינה של וואן שי טונג מסיבה שלא כ"כ ברורה לי- עד היום אפילו! כבר כתבתי בעבר ערך על מ. נייט שיאמאלאן, וגם היום מסיבה לא ברורה. מבין הערכים הראשונים שלי היו על קשתי היו-ין, ומאיזו סיבה הזויה שנתיים אח"כ שוב כתבתי את אותו הערך. שלא לדבר על זה שהמלצתי על זאק שניידר (ממש לאחרונה וגם קצת לפני שהסרט יצא).
ועכשיו לנושא שונה בתכלית;
אני שוקל לפתוח אתר אינטרנט, שייקח את הרעיון של הבלוג לקנה מידה של אתר. אם אתם מכירים מעצבים, מכיני ואנשי כתיבה שמעוניינים להשתתף, נא ליצור איתי קשר בכל הדרכים המוכרות שפירסמתי כאן (ג'ימייל, וואלה, סקייפ, אפילו פייסבוק יתקבל בברכה).
הרעיון הוא ליצור אתר נעים לעין, קל לשימוש, לא צריך משהו מורכב, עם הרבה תוכן והרבה חומר מעניין!
חבר'ה, שתהייה לכם שנה אזרחית חדשה ומופלאה, ושתזכרו: תמיד יש מצב לאווטאר!
