לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי:  טליה,

בת: 33

MSN: 






מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2008

יכולתי להיות סתם עוד בובה על מדפך.


כשביקשת נתתי את כל כולי למען האהבה. כשנפלת, לקחתי את כל מאגרי כוחותיי כדי שאוכל להרים אותך.

כשלקחת אני חייכתי בתמימות, ברצון עז לגרום לך כמה שיותר רגעים מאושרים. כשבכית אני בכיתי איתך

שלעולם לא תבכה לבדך. כשצעקת ישבתי בשקט, כדי שלא תיהיה לך סיבה לכעוס. כשכעסת שתקתי כדי

לא להכעיס אותך יותר מזה. כשהכית עצמתי עיניים, כדי לא לדעת שזה בעצם אתה. כשתקפת אטמתי אוזניים

כדי לא לשמוע את גניחותייך. כשרצחת כבר לא הרגשתי דבר, כי לא היה לי אותי, ולא היו לי מאגרי כוחות גם לא

חיוכים מזוייפים, גם לא רצונות לימים מאושרים, גם דמעות כבר לא נשארו, ושתיקות גם לא היו. כשרצחת הייתי

בובה על חוטים, בובה בלי חיים.

כעת אני יושבת על ענן ומסתכלת מגבוהה, אתה מתהלך ברחוב חבוק בבובה על חוט שאינה יודעת דבר.

ואני מתגעגעת כל כך עד שדמעות מציפות את פניי, ואתם מתהלכים בגשם זלעפות כשמטרייה שחורה מכסה

שקרים ורגשות אפלוליים. ואתם אינכם יודעים, כי הגשם הזה לא ייגמר לעולם.

נכתב על ידי טליה, , 23/9/2008 14:22   בקטגוריות דמעה יבשה, במבט לאחור, יחסי אנוש, עצבות, כתיבה יוצרת  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



4,111
הבלוג משוייך לקטגוריות: האופטימיים , אהבה למוזיקה , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטליה, אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טליה, ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)