בכל סוף שנה אזרחית, כשהבטן שלי זועקת מרוב סופגניות ולביבות, אני נזכרת שהסילבסטר קרב, ומתחילה לחשוב על המעבר הפרטי שלי לשנה האזחית החדשה.
האמת שאני, ואף אחד מבני משפחתי לא נוהג לחגוג את המעבר של השנים האזרחיות.
מעולם לא זכור לי, מכל זיכרונות הילדיות, שאי פעם שמעתי את המושג בכלל "כריסמס" או "חג המולד".
אבל כששמעתי / קראתי על אנשים כן חוגגים אותו התמלאתי קנאה מוזרה.
כי תמיד מתארים את החג הזה כמושלם, וחיפשתי את ה"מושלמות" הזו בראש השנה היהודי ולא מצאתי נ'ק להשוואה, כי אמנם ראש השנה הוא חג נפלא אבל באמת שאי אפשר להשוות בינו לבין מה שהולך מסביב לחג המולד.
ואני זוכרת שמתישהו הבטחתי לעצמי שכשאני אגדל,
אני רוצה פעם אחת, לנסות לחוות את האווירה הקסומה הזו שכולם מדברים עליה, ולטוס [עם החבר כמובן ^^] לטיימס סקוור בניו יורק [אחד המקומות ההומים ביותר בעולם ביום זה], ולראות את כדור הקריסטל הגדול והנוצץ נופל מהשמיים על ראשה של השנה החדשה.
אבל עד אז, את השנה האזרחית החדשה אני אחגוג במיטה, רק אני והחלומות (:

אז בסוף החודש כולם נפרדים לשלום מ- 2008 ונקבל את - 2009 הדנדשה.
ונכון שיש המון אנשים שחושבים שערב הסליבסטר הוא חג לועזי-נוצרי ושאין לנו שום סיבה לחגוג אותו
אבל אני אומרת- כל סיבה למסיבה מתקבלת בברכה.
והרי אי אפשר להגיד שהדבר הזה מנותק מאיתנו לחלוטין, הרי רוב היהודים מתכננים את חייהם לצידו של הלוח הלועזי [ימי הולדת, פגישות וכו'].

בקצרה על 2008,
זו הייתה שנה מאוד מהפכנית בשבילי, כמעט מכל הבחינות.
ואם להיות כנה עם עצמי, אני בטוחה ש- 2009 תהיה מהפכנית עוד יותר.
כי אני מכירה אותי, וגם את אורך החיים שלי.
ולמרות כל התהפוכות שהיו [ועוד יהיו ^ ^] באמת שהכל היה לטובה,
כשאני חושבת על דברים שקרו, ועל ההשפעות שהיו להם, אני באמת מבינה שלא סתם אני כותבת כאן
כמעט בכל פוסט שהכל לטובה.
זה באמת ככה.
ובקיצור, השנה הייתה מהנת במיוחד ולמרות שהיו בה פאקים מדיי פעם היא הייתה ממש מעולה 
ובאמת שאי אפשר שלא להתייחס למצב במדינה, אני חושבת שבמשך כל 2008, עכשיו זה השיא.
קשה לחשוב, שאנשים שנמצאים במרחק לא רב של שעות נסיעה מפה, נמצאים בסכנת חיים כזו שבקושי מאפשרת לצאת מהבית
[ואם כבר לצאת, אז לא יותר ממרחק של כמה שניות].
והם לא אנשים שונים או מיוחדים, ומגיע להם לחיות בתחושת ביטחון.
ולמרות שכמעט בטוח שעד 2009 המצב בדרום לא ישתנה, אני מקווה באמת שהמצב הזה ייגמר כמה שיותר מהר.
אז למשפחה שלי, לחברים, לכל מי שקורא כאן, לאנשים בדרום ולכל האנשים הטובים בעולם