לא מיציתי את עצמי או לפחות את מה שרציתי לעשות בתקופת ההפקות המתישה הזאת.
הצבא רוצה אותי לוחמת ולא שום דבר אחר, הוא ממש נאבק בי.
אנשים שעוד לא התחלתי לעבוד איתם כבר יותר ממיואשים ממני.
יש לי עוד 3 עבודות שאני צריכה להגיש עוד פחות מחודש ועוד לא התחלתי לעבוד עליהן, במיוחד כי זה עם עוד אנשים.
אמא לא נמצאת בכלל בבית.
הערב לפני מחנה במשגב ואין לי איך להגיע אליו, ובכלל אני לא יכולה לצאת לטיול צוות.
לא הספקתי לכתוב את העבודה באמנות לאח שלי, הוא כנראה שונא אותי עכשיו.
הטלפון שלי מת ואין לי אפשרות להחליף אותו.
אני עדיין לא מצליחה או יודעת איך ליצור קשרים חברתיים בריאים עם אנשים שאני לא מכירה.
אין לי כסף והטיול הזה עולה 650שח.
אני סתם בכיינית כי יש מסביבי אנשים שבאמת לא מסתדרים עם עצמם ואני בוכה על שטויות.
אבל אחרי הכל, הכל בסדר בינינו עכשיו, אפילו הרבה יותר מבסדר. אז אני שמחה.
עוד מעט טיול.
