| 1/2009
רגע אחד
אתה מוקף חברים, ושייך, ושמח,
וברגע הבא,
זה מציף אותך
כמו גל,
בהדרגה
ופתאום
אתה לבד
ומוקף
בבדידות.
רגע אחד
אתה הולך, ואתה רץ, ואתה קופץ,
ורגע הבא
כל צעד
נעשה כבד
וקשה מקודמו,
ואתה נופל
ולא יכול
לקום.
רגע אחד
אתה מחייך, ואתה צוחק, ואתה מאושר,
וברגע הבא
הכל נעצר
ודמעה בודדה
חמה,
וכבדה,
וכואבת,
מתגלגלת במורד לחייך.
רגע אחד
אתה אתה,
מחייך, והולך, ושייך, ומאושר,
וברגע הבא
הכל נשבר
ופתאום אתה
אני.
| |
משעמם לי.
אני חולה ומדוכאת. ואין לי כוח לעדכון נורמלי יותר מזה.
הרעיון היה להרכיב שאלון אסוציאציות. הדבר הראשון שעולה לי לראש מהמילים הבאות:
1. אהבה- סם, כאב, חבר.
2. שלום- איזון.
3. מוות- מעבר.
4. חיים- דרך.
5. חכמה- ניסיון, ספק.
6. טיפשות- יהירות.
7. כבוד- עבודה.
8. השפלה- חולשה.
9. מים- חיים.
10. אש- להט, מהירות, פזיזות.
11. אדמה- יסוד, בסיס.
12. אוויר- רוח, חופש.
13. חופש- כנפיים.
14. רוח- נפש, מעוף.
15. גוף- משאב.
16. אמונה- טיפשות, צביעות.
17. צחוק- שחרור, העמדת פנים.
18. בכי- חולשה, שחרור, נקודת משבר.
19. דת- כפייה.
20. יופי- מאחז עיניים.
| |
מבט שרוצח
זעקתה פילחה את הדממה, אך לא כמו סכין, אלא כמו פצצה.
היא זעקה כמו חיה פצועה, מסיטה את מבטה מן המראה בה התבוננה רגעים ספורים לפני כן. מחפשת משהו, איזשהו חפץ כבד. לא משנה לה איזה.
היא תופסת בדבר הראשון שהיא רואה, לא משנה לה מה זה, ומטיחה במראה. חזק, בכל הכוח שלה.
המראה מתנפצת לאלפי חתיכות. היא בוכה. לוקחת חתיכה חדה במיוחד, ומתחילה לחתוך את כפה ידיה. הן נצבעות בדמה.
הכאב הזה אינו חזק מספיק. היא מקרבת את חתיכת הזכוכית החדה אל וורידה.
יד חזקה תופסת בה מאחור, מאלצת אותה להפיל את שבר המראה. היא בוכה, בוכה ונאבקת בפראות. היא חושקת בכאב הזה.
הוא מסכל את התנגדותה, מאמץ אותה אל ליבו, מניח לדמעותיה להספג בחולצתו.
"מה ראית שם?" הוא שואל אותה חירשית. "מה כל-כך פגע בך?"
בכייה גובר.
"ראיתי... ראיתי שם את המבט שלו. המבט של אבי, המבט של אדם שמוכן להרוג" היא בוכה, כמעט ללא קול.
הוא מחבק אותה, מחבק חזק, כאילו רצה לנתקה ולהגן עליה מפני כל הכאב שבעולם.
"את לא כמוהו, ורה" הוא לוחש "את לא כמוהו".
| |
דיאלוג קצר. החט ועונשו.
-למה את בוכה?
-אני עוזבת היום.
-אוה, אל תבכי. אני אהוא אחרייך, עד קצה העולם.
-לאתוכל. אני הולכת מעבר לו.
-לאן?
-מנזר.
-אוה, לא! את לא יכולה! למה את הולכת לשם?
-הורי שולחים אותי לשם, לכפר על חטאי.
-איזה חטא ביצעת?
-חטא האהבה.
| |
הייתה רוצה
הייתי רוצה
להוולד חירש
בשביל שאת מילותיך
"אותך אינני אוהבת"
לא אשמע.
הייתי רוצה
להוולד אילם
בשביל שאת המילים
"אותך לא אפסיק לאהוב"
לא אומר.
הייתי מוכן אפילו
על מאור עיני לוותר
ובלבד שלא הייתי מייחד אותך
בין כל האחרות.
אך מה לי כל אלה?!
כי הרי שומע אני, ומדבר, ורואה.
והרי כל החושים האלו
לא מקרבים אותך
אליי.
תירגום חופשי של שיר מתוך סרט רוסי שממש אהבתי.
יואב, הלב שלך יתרפא.
| |
מסיבה טובה
"אני רוצה למות. אתה יודע, דווקא כאן, הפיתוי הוא כל-כך גדול... פשוט לקפוץ. זה כל-כך קל... וכל-כך מפתה..."
"נסטיה, את שיכורה."
"לא, אני לא."
"בחייך, כמה שתית? אף פעם לא דיברת ככה."
"מה קרה, סטס? פתאום נבהלת? פתאום אתה לא יודע מה להגיד? פתאום גילית שבכל פעם שהידידה הכי טובה שלך אמרה לך שהיא מדוכאת, היא הייתה במילימטר מהמצב הזה?"
"נסטיה, בבקשה, זוזי מהחלון. את מדאיגה אותי."
"למה שזה יהיה לי אכפת? מתי לך היה אכפת ממה שאני הרגשתי, במשך כל הזמן הזה?"
"נסטיה, תהיי רצינית רגע. זוזי משם, בשביל שנוכל לדבר."
"לא רוצה."
קפיצה קוטנה. זה באמת כל-כך פשוט...
ואז זהו. הסוף.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
