מעולם לא הבנתי כל כך טוב את הנושא הזה של אופטימיות ותדרים חיוביים עד עכשיו.

עכשיו כשהכל פשוט הכל מסתדר, חוץ מכמה דברים, אבל הם לא ממש קשורים לפה,

אני מבינה מהי אופטימיות אמיתית שמושכת תדרים חיוביים לבנאדם חח.

כאשר אתה אופטימי ומחלק תדרים חיוביים- זאת אומרת עושה מעשים טובים,

לא נותר טינה, מסתדר עם כולם, לא רב, אומר אמת, הכל מסתדר!

דברים טובים באים אלייך גם בלי לשאול וגם בלי שתצפה להם- הכי טוב .

פשוט אני כל כך מאושרת. וזה לא שיש לי חבר, או אהבה, זה פשוט הכל טוב.

אני אפילו לא מבינה את עצמי חח D: זה לא משהו שאפשר להבין סתם כך.

אני מרגישה כמו הבנאדם הכי מאושר שיש מדברים קטנטנים שכנראה פשוט משנים את הכל,

בזכותם אני חייה ומתעוררת כל יום מחדש כאילו זה היום הכי טוב בחיי .

אבא אמר שעוד מאז שהייתי קטנטונת תמיד הייתי אופטימית.

גם אם משהו היה שובר אותי הייתי מתגברת, האופטימיות הייתה נוזלת ממני בכמויות חח.

תמיד הייתי חזקה, "יהיה טוב" תמיד הייתי אומרת ועדיין אומרת.

משום מה זה פשוט משהו שנולדתי איתו.

כמובן שכל הדברים שעברתי, ולא עברתי מעט, השפיעו המון.

אני אפילו לא מתכוונת להתאהבויות ואהבה, אני מתכוונת לדברים הרבה יותר חמורים,

ומי שמספיק קרוב אליי, יודע בדיוק על מה אני מדברת.

אז אני אופטימיות גם בגלל שזה סוג הבנאדם שאני וגם בגלל דברים רבים שעברתי,

מה אפשר להגיד? אני שמחה מכל רגע שעובר, אני שמחה שעברתי מה שעברתי,

אני שמחה שגדלתי על אותו עיקרון אופטימי, אך בו זמנית מציאותי.

החיים קצרים מכדי לבכות על כל רגע ועל כל צרה קטנה, צריך להיות מאושרים,

צריך להודות לאלוהים או מה שמו על כל רגע ועל כל דבר קטן,

כי כך אנו הופכים כל יום ליום הטוב ביותר בחיינו, עד המוות .

אני יודעת שיש אנשים שיגידו שזה לא נכון ולא כל דבר הוא לטובה,

אבל היי, איך היינו חיים בלי הפסימיות?

אם לא הייתה פסימיות, איך היינו הופכים אותה לאופטימיות?

אז זהו, פשוט "יהיה טוב, כי לא יכול להיות אחרת".

~

לאחר שחפרתי על נושא שרציתי לחפור עליו כבר זמן רב הגיע הזמן לספר על דברים שקרו.

סתם אחרי סופשבוע מעולה שהיה לא מזמן- בתחילת החודש- היו לימודים שאני כל כך לא אוהבת.

טוב אז בזמן האחרון כמו שהמורים חופרים לנו אני נותנת פוש אחרון כדי שהציונים יעלו.

למרות שכולם חופרים לי על זה שאני לא צריכה לבחור ערבית כמגמה, אני אבחר, סתם כי אני באמת רוצה ומתכננת את זה עוד מכיתה ז'- תהרגו אותי אם באלכם.

וכנראה שאני אבחר גם תעשייה וניהול, נראה לי שהציון שלי עלה מהמחצית הקודמת אז אני אוכל לבחור גם בזה.

חוץ מהלימודים שאני משקיעה בהם כל כך, התחלתי ללכת סופסוף לקאנטרי כדי שאמא ואבא ימשיכו לי את המנוי ,

מסתבר שזה ממש כיף, למרות השרירים התפוסים נהניתי ואני ממשיכה להנות במקום ספורטיבי זה.

אהה כן, חשוב לציין שלמרות שאני עסוקה בלימודים, בקאנטרי, בעבודה, עדיין יש לי זמן לחברים חח.

יצאתי די הרבה, אבל ניראלי זה יפסיק כי מתחיל להיות ממש חם אז רוב הזמן בטח כולם יחזרו לבית הזונות של ורה .

מעניין אם נחזור לנוער בקיץ כמו בק'יץ שעבר.. זה יכול להיות מעניין, אם ארטיום לא יהיה שםXD.

טוב אז תודות לנסטיה שישבה איתי לכמה סרטי אימה למרתון, סתם כי התחשק לי:)

תודות לחנה שסובלת את הצילומים שלי וחוסר היצירתיות שליXD למרות שיצאו לי כמה רעיונות- נאמר לזכותי.

תודות לורוניקה שסובלת אותי ואת הפסיכולוגיה שלי ברגעים קשים.

תודות לאלכס שסובל מהתקפות שלי להשתמש בו כשק איגרוף, וזה בהחלט כואב .

תודות למרינה שסבלה אותי בביתה ואת התיאבון הבריא שלי עד מאודD:

ותודות ליולה שעדיין מוכנה ללכת איתי לקאנטרי למרות הבושות בכך חחח.

זהו, אני חושבת.. מקווה שימשיך להיות טוב^^.

~

סתם כי התחשק לי לשים כמה תמונות שליS: