invisible

ומה עכשיו?

שנייה לפני שחרור-סחרור של אפשרויות.

עדיין בחיפוש (אולי אפילו נואש) אחרי האהבה הזו החמקנית.

אחרי הרגש הזה, הכירבול המתמשך,הבטחון. הידיעה שהכל בסדר. באמת.

כבר יותר בטוה בעצמי- או שלא. חא ממש יודעת מה הכיוון, מהי הדרך שמתאימה לי עכשיו, תוהה.

הגשם החדש שטף הכל. את המ חשבות הישנות, את התבניות.

בוער לי בעצמות לחוות, לטייל, להכיר , לטעום, לאכול מהחיים האלו בכל פה.

מערבולות של מחשבות, של תהיות וסרטים שעוברים לי בראש.שונאת ואהבת את עצמי באותה עוצמה. מחפשת ומיואשת. מסתחררת בהוריקן מבלי לראות את המציאות.

מבלי לדעת לאן הוא לוקח אותי , כמה אנשים אהרוס בדרך, באיזה סיפור אימים אנחת.

נשאר רק להחזיק אצבעות ולקוות שיהיה טוב.