וזה הכול חדש,ונקי,וכייף וכל השיט הזה,
וויפי קאי יאי!
NOT
זה רק ניראה חדש,ונקי וכייף ווויפי
מתחת,מתחת לפצעים,והשריטות,והחתכים,פתאום רואים מה אתה
מה ניסית להדחיק בעצמך,מה ניסית להשאיר מאחור,
את כל כל החרא,והפסיכיות,ואיפושהו,גם שכחת אותך.
מרוב ששנאת את עצמך,העדפת להדחיק את מי שאתה,
יצרת לעצמך אישיות חלופית,הרסנית יותר,מניפולטיבית יותר,רעה.
אבל אתה,אתה לא באמת כזה.
או לפחות ככה זה יותר קל,
זה לא אתה,זה הסמים,זה לא אתה,זה החברים שמשפיעים,זה לא אתה,זאת המשפחה המתפרקת,
הלחצים,השקרים,העצבים,זה לא אתה הבאת אותם,הם הרי באו לבד.לא?
הרי ברגע שתיגמל הכול יחזור לשיגרה,נכון?
תחזור להיות זה שהתאהבתי בו?
תחזור למי שהיית???
נה.
אתה שקר אחד גדול.ולי נימאס להיות פטתית.
זה לא הסמים,וזה לא החברים,וזאת לא המשפחה.
הם בסה"כ הקדימו את זה.
אני אוהבת אותך , אבל לא את מי שנהיית.
וזה הרי אף פעם לא יחזור,
החיבוקים בליילה,והנשיקות בשושו בהפסקות,לקום כשאתה מעיר אותי,וללכת יחד לבצפר,
אני בן אדם ריאליסטי,וזאת אחת הבעיות שלי.
זה לא נותן לי מקום להיות אופטימית,ולקוות.
אבל פאק איט,לפחות אני לא פטתית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
