Shit happens

אלכוהול מעלה בי מחשבות עמוקות לפעמים,

מצאתי את עצמי בחמשוש הזה מגיעה למסקנות ותובנות שלא הצלחתי לשחרר מהתת מודע שלי במצב פיכח.

אני לא באמת מתגעגעת לאלכס או לתומר,

ואני לא באמת כל כך צריכה נואשות מישהו חדש להתאהב בו,

אני פשוט מתגעגעת לקירבה,ולזה שיש למי להתגעגע.

וואי זה פסיכולוגיה בשקל אחושרמוטה, אבל דוגרי שזה נכון.

אני לא באמת רוצה את תומר,ואולי היו לי רגשות אליו אבל לא ברמה שחשבתי.

כל כך הקצנתי את מה שהיה בינינו,כי רציתי שזה יהיה ככה,

ובתכלס,לא היה הרבה,וטוב שכך.

כי תומר היה אמור להיות תחליף אלכס,וזה לא בדיוק הלך לי.

אבל כמו שאמרתי,טוב שכך.

כי הדבר האחרון שאני צריכה זה עוד אלכס.

אז החל מרגע,אני מפנימה את כל מה שאני אומרת לאחרים.

לכול דבר יש זמן ומקום בחיים,ואם משהו לא הולך כנראה שהוא לא אמור להיות.

אה,ואהבה זה לא הכול :)