Shit happens

לדבר עוד,לשבת,לקום,ללכת,לצעוק,לצחוק בקול,

הכול רק לא לשתוק

כי כשאני שותקת אני חושבת

והמחשבות בולעות אותי,

מכניסות אותי לקופסא ומנתקות אותי,

ואני לא כאן ולא שם

אני בעולם אחר ,

והן בכול מקום,רק מחכות לי,

לא מפסיקות לרדוף אותי.

אז אני ממשיכה לדבר

עוד ועוד ועוד..

אולי הן יפסיקו ככה,אולי הן ישתקו

שיעלמו כבר

טעות? אבל כולם אומרים שזה נכון,

ומה הם יחשבו עלי?

שאני חלשה?

ואם הם לא יאהבו אותו?

ואם אני לא אוהבת אותו?

לא,הוא לא הרגל

הוא בסדר,זאת אני שרוטה

אולי אני שרוטה ביגללו,

ואחרי כל מה שהוא עשה לי,ואם הוא אותו בן אדם ?

אבל הוא הישתנה

ואם הוא יחזור לסמים?

על מי אני עובדת כאילו שאני לא מסוממת מהתחת כבר חודשים.

לכולן יש תשובה הגיונית,

אבל מזה הגיון?

זה הולך להישמע כל כך הזוי אחרי הפוסט הקודם ,

אבל ווטפ חזרתי לאלכס

חחחחחחחחחחחח

זה היה פשוט אחד הימים ההזויים.

קבענו שניפגש,כי בכול זאת לא התראינו מאז הפרידה .(חודשיים+-)

והוא,כמו תמיד כשהוא לחוץ,היה אדיש.

אז אני כמו מפגרת נכנסתי להתקף היפר,

ומפה לשם מצאנו את עצמנו מתחת לאיזה סככה מתחבאים מהמבול,

וכמובן,מתנשקים.

הדבר הראשון שניפלט לי היה "מה לעזאזאל אנחנו עושים".

אחריו הגיעו קצת דמעות,וחיבוק.

כמו סרט טורקי משו.

מדהים כמה השפעה לבן אדם הזה יש עליי,

רק מלקרוא את ההודעה שלו אתמול כל הגוף שלי התחיל לרעוד,גלי קור,פרפרים ומה לא

או בשני מילים-

קיטש בתיפארתו.

שיהיה ליילה טוב ונקי ממחשבות :)