| שורה מקורית אין לי, יש לי רק את היום יום. |
| 8/2008
התחלה
יש ימים שבהם הכאב כלכך חזק שאני מרגיש חסר אונים , וברור לי שהוא לעולם לא יעבור.
הוא לא פיזי, הוא מרגיש כמו מן חור כזה שיש לי במרכז החיים שברור לי שלא ירפא לעולם , אבל אני ממשיך
לחיות איתו.
לפעמים אני מרגיש שהוא כבר נהיה המהות שלי כאן , כל מה שהשגתי , לאן שהגעתי , מה שעשיתי, מה שרציתי,
הכל מהכאב .
לא רע לי , אני חייב לציין , למדתי לחיות איתו . הוא מקור ההשראה שלי , הוא זה שנותן לי מוטיבציה להמשיך קדימה,
לאתגר את עצמי ולדחוף אותי קדימה לעבר הישגים בלתי רגילים.
אני מאוד גאה בשיטות שמצאתי לחפור לכוחות חדשים , כשנראה שהכל חרא ( והיה חרא גדול) אז זה
הזמן לתת עוד קצת ולהשקיע עוד אנרגיה ולעשות "דווקא" ולא להכנע למה שהחיים סידרו לי ולהוכיח שאפשר לנצח הכל,
אם שרע לי מאוד אני מצליח לא לפול ולהתקדם אז שום דבר לא יעצור אותי.
כל התובנות האלו נאלצו להבנות אצלי מגיל 17 , הגיל בו אמרתי שלום ( ולא להתראות ) להורים שלי ויצאתי לחפש לי עתיד טוב יותר.
נשאיר משהוא לפעם הבאה......
| |
| כינוי:
possible
מין: זכר
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
