היום ערב יום כיפור.
כל שנה זה הולך אותו דבר,הודעות באיסי,הודעות בפלאפון,ולפעמים אפילו(!!)שיחת טלפון לבקשת סליחה.כולם מבקשים סליחה,ורק אני לא עושה את זה. ולא,לא קשה לי להודות בטעות שלי,לא קשה לי לבקש סליחה,באמת שלא...פשוט הבנתי כמה שהעניין חסר משמעות ביום כיפור.
לא שלבקש סליחה זה לא טוב,לדעתי זה אפילו חשוב...אבל לא כהכרח,לא בגלל ש"בא יום הכיפורים ונהוג לבקש סלחה". הסליחה אמורה להיות אמיתית!
זה לא הגיוני מבחינתי לפגוע ולהעליב כל השנה ואז,ביום כיפור,להיזכר לבקש סליחה.לא שכל ההודעות האלו עם הסליחות שהגיעו אליי היום באו ברצינות..הם היו ללא כוונה אמיתית. לכן הן לא שוות כלום מבחינתי.
אני נוהגת לבקש סליחה מאנשים כאשר לדעתי באמת טעיתי,וכן ביקשתי מהחברות שלי הרבה פעמים סליחה כי אני בן אדם שעושה הרבה שטויות והרבה טעויות,זה נכון! אבל זה קורה במהלך כל השנה,לא רק ביום כיפור.
לגביי בקשת הסליחה מ ה' על חטאים בין אדם למקום,טיפשי לא פחות. אני רואה את הידידים שלי,שביום הכיפורים הולכים לבית הכנסת להתפלל ולהתנצל,במהלך כל השנה,לא שומרים מצוות בדיוק כמו שצריך..והאמת,לא נירא שהם מתחרטים על כך. ואז בא יום הכיפורים והם צמים ומתאבלים...לא שזה בא מהלב,זה בא מהכרח,ממנהג,מהרגל. לא אמיתי ולא שווה. האנשים האמיתיים שבאמת מבקשים סליחה מכל ליבם,בעצם לא זקוקים לסליחה הזאת,כי הם כבר כיפרו על החטאים שלהם בעצם החרטה שלהם.
באופן כללי,יום כיפור מבחינתי לא שווה כלום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: