**The story i want to tell**

דרך הגב,שמתם לב שעידקנתי אחרי כמה ימים ולא אחרי שבועיים?! כן זה השג!! אז בבקשה תעריכו (:

וגם עכשיו אני צכה ללמוד למתכונת בלשון ולבגרות ולעוד כמה במחנים מפגריים בדרך...אז עד לאחרי הבגרות בלשון אני לא אעלה פרק, וגם כי אין לי טעם לטרוח ולפנות את זמני היקר (; ולכתוב פרק,כי מיילא לא מגיבים לי...

אז מכווה שתהנו מהפרקD:

-

ב

בפרק הקודם:

במחשבתה,סנדי כבר ראתה כיצד ביל יהרוג עכשיו את ג'ון,אך אינה יכלה לאפשר זאת,היא איבדה כבר המון אנשים שהיו יקרים לה,ולא יכלה לאפשר שגם ג'ון ילך מהעולם.

למרות עייפה שכבלה אותה אל הרצפה,סנדי הצליחה באיטיות להתרומם,היא הלכה לכיוונו של קרש זרוק,חלקו שרוף,ובחלקו השני בלטו מסמרים חדים וארוכים.

היא לא תיארה לעצמה שתוכל להגיעה עד לקרש ללא התמוטטות באמצע,וברור שלא תיארה גם שתוכל להרימו,כשהיא לא יכלה אף לרומם את גופה מהרצפה.

אך בכל זאת שהיא הייתה מחוסרת כל תיקווה,היא ניגשה אל הקרש,התכופפה לעברו,ותוך כדי מאמץ בלתי מתואר,כשכל גופה רועד,ורגליה כלל וכלל אינן יציבות במקומן,היא הרימה את הקרש העצום ונשאה אותו לעברו של ביל,כשהיא עצמה לא מאמינה כי הצליחה לעשות זאת.

"ביל! חכה!!" צעקה סנדי לעברו על מנת לעקבו מאט.

 ביל עצר במקומו והביט על סנדי לרגע,ולאחר מכן הסתובב והמשיך ללכת באיטיות לעברו של ג'ון,כשהוא נהנה לראות את הפחד בתוך עניו,ואת כל גופו רועד,ומצפה למותו...

פרק 31

אלכס המשיכה לרוץ מהר ככל יכולתה,כשהרודפים מקיפים אותה מכול כיווניה.

לפתע תוך כדי ריצתה הבחינה אלכס בסמטה צרה ובמהירות נכנסה לתוכה.

אחרי רגע לאחר הימצאותה שם,הבחינה אלכס,כי אין המשך לסמטה,היא פנתה לאחור אך צעדיו של אחד הרודפים אותה נשמעו כבר קרובים,היא מצאה עצמה בין

 קיר ולבין אקדחו של אחד הרודפים.

הרודף בעל גוף שרירי שיער שחור קצוץ,ובעל קומה גבוהה פנה אל תוך הסמטה בה

שכנה אלכס,והחל ללכת לכיוונה.

אלכס החלה לחפש במהירות אחרי חפץ כל שהוא מסביבה איתו תוכל להתגונן,אך ללא כל תועלת,מסביבה  היו מונחים רק פחי אשפה שבהם חפצים כלל לא מועילים..

הרודף התקרב אליה בפסיעות קטנות ואיטיות בעודו בוחן אותה על כל פרטי מראיה.

אלכס ניסתה להתרחק ככל האפשר ממנו,אך מהר מאד מצאה עצמה דחוסה לקיר הלבנים הגבוהה,כשאין בידה כל אמצעי להתגוננות.

בארך כשניים וחצי מטרים מאלכס,עצר הפושע והביט במבט חודרני לעברה של אלכס.

"מה??!" שאלה אלכס בציניות בעודה מנסה לחשוב על  דרך להסיח את דעתו ולהתחמק.

-"אהה..כלום..." הוא אמר והמשיך לכוון לעברה את הרובה.

"את מאד מוצאת חן בעניי,מהרגע הראשון בו התחלתי לעבוד אצל הבוס,את...את מאד מוצאת חן בעניי"

אלכס הביטה עליו במבט מעוקם וכיווצה את פנייה באי הבנה.

"אז מה אתה רוצה לעשות הלאה?" שאלה אלכס כשבליבה שוב החלה לבעור שלהבת דקה של תיקווה.

"אני אתן לך ללכת,את בתנאי שלא..." הוא לא הספיק לסיים את משפטו כשלפתע נשמע קריאה מאחוריו:

-"היי מייק,מצאת את הילדה?!"

אלכס ירדה במהירות על הרצפה,והתחבאה מאחורי אחת מערימות הזבל,כשהיא מביטה במבט אומלל לעברו של מייק.

מייק הביט באלכס מספר שניות נוספות ולאחר מכן הסתובב לפושעה שקרא לו בשמו והחל בשיחה עימו:

"לא,היא לא כאן,נכנסתי לכאן על מנת לעשות את צרכי.."

-"אהה.." אמר הפושע השני וחיוך עקום התפשט על פניו. "תמשיך...תמשיך...אני לא אפריע לך.." הוא אמר ועזב את המקום בעודו מחייך לעצמו.

מייק נשף נשימת הקלה ותהה למה הוא חייך,אך לא המשיך במחשבה זו,הוא הסתובב באיטיות  חזרה לעברה של אלכס, והחל לתכנן את דבריו אליה.

אך ליפני שהספיק אף להסתובב,פנייה של אלכס פגשוהו פנים מול פנים.

היא חטפה במהירות את רובהו מידיו,נשקה לו על לחייו על כך שהציל אותה,ונמלטה במהירות מהסמטה.

היא הוציאה את ראשה בזהירות מהסמטה,וכשראתה כי "השטח פנוי" החלה במהירות לרוץ בעודה מסתירה מעט את רוביה מתחת לחולצתה.

היא הייתה מעט מבולבלת,היא ידעה כי עלייה לברוח,אך לא היה לה שמץ של מושג לאן,אך ידעה בבירור כי עלייה למצוא את סנדי,לפני שיהיה מידי מאוחר...

לפתע צץ במוחה של אלכס רעיון,"איזה טיפשה אני! הרי היא יכולה להיות עדיין בדירה הנטושה ההיא!"

אלכס עצרה את ריצתה וניסתה לאתר את מיקומה, "אהה באדן סטריט.."היא אמרה נאנחת,"מרחק הליכה מכובד ביותר עד לדירה הנטושה."

"רגע אם אני אעשה קיצור דרך ואעבור דרך גגות הבניינים זה יקצר מאד את דרכי"

היא הביטה על הבניין הקרוב אליה,ולא רחוק מן הקרקע,הבחינה בצינור המוביל אל גג הבניין.

ללא היסוס היא החלה לתפס על הצינור החלקלק,בעודה מאחלת לעצמה לא ליפול..

כשהיא הייתה בארך בגובה שלושה מטרים מעל הקרקע,לפתע החליקה רגלה מהתומכים המחברים את הצינור אל קיר הבניין.

"אהה!" נפלטה צעקה מפייה של אלכס כשהיא מצאה עצמה אוחזת רק עם ידה האחת בצינור החלקלק.

לאחר מס' רגעים ידה החליקה באיטיות מעל הצינור והיא החלה ליפול מטה,כשבמוחה רק מחשבה אחת,שתוכל להמשיך ללכת לאחר נפילה זו,על מנת למצוא את סנדי..

כשציפתה את התנגשותה הבלתי נעימה עם הקרקע,לפתע הרגישה כי נחתה על משהו רך.

היא פתחה את ענייה ומצאה עצמה בתוך ידיו של אחד הפושעים,העובדים בשביל הבוס שלה.

אלכס נשמה נשימת הקלה,אך יחד עם זאת החלה במהירות להיאבק עימו.

הוא הביט עלייה במבט מסתורי וחיוך נסתר על פניו.

"היי,היי תירגעי,אני לא אהרוג אותך,הרי חבל לבזבז יופי כמו שלך.."

אלכס הביטה בו בגועל,וללא היסוס.כשראתה כי אין בידיה כל בחירה,היא שלפה את רוביה וכיוונה אותו על ליבו של הפושע.

"עזוב אותי!"היא אמרה בקשיחות והחלטיות.

-"את לא תעזי לעשות זאת.." אמר הפושע בקול מצחקק.

אלכס לא בזבזה זמן נוסף,ללא היסוס היא לחצה על ההדק,ועם הישמע קול הירי,הותז עלייה גל של דם,גופת הפושע התמוטטה על הרצפה,וכך גם אלכס שנפלה הישר עליו.

היא קמה בחיפזון מעל גופתו,חלצה את נעליה והחלה לתפס שוב אל גג הבניין,דרך הצינור.

היא הרגישה אי נעימות בשל כך כי חולצתה הייתה ספוגה בדמו של הפושע,אך דבר זה היה פחות חשוב לה,מול ענייה עמדה רק המטרה,להציל את סנדי,ולספר לה,את מה שעלייה לספר.

לאחר מספר דקות מצאה עצמה אלכס עומדת על גג הבניין,היא ניגשה לקצהו,כשלפתע הבחינה כי הדירה הנטושה,בה יכולה להימצא סנדי,כלל לא רחוקה כפי שהיה ניראה לה.

היא התרחקה לאחור על מנת לקחת תנופה,כדי להגיע לבניין השני,שנימצא במרחק מכובד מרעהו,רגע לפני שהתכוונה כבר להתחיל בתנופתה,נשמעו מאחוריה רעשים כל שהם.

"סתם נידמה לי" היא חשבה לעצמה.

אך לפתע משהו מאחור תפס אותה,ובאחיזת ברזל עטף את כל גופה.

"תעזוב אותי!" צעקה אלכס בקול מאיים,כשאף עדיין לא הבחינה במה שעומד מאחוריה.

כשסיבבה את ראשה על מנת לבדוק בנעשה,הופתעה לגלות כי...מאחוריה עומד מייק,מביט עלייה ומחייך חיוך מסתורי.

"מייק?תעזוב אותי! אני חייבת ללכת!איך הגעת לפה בכלל כל כך מהר?!" ניסתה אלכס להסיח את דעתו.

אך מייק החל לענות על שאלותיה,ולא חשב כי עליו להרפות את ידיו מאלכס.

לאחר ניסיון כושל זה,החלה אלכס לנסות להיאבק עימו,אך הוא אחז אותה בחוזקה רבה.

סנדי המשיכה לגרור אחריה את הקרש הכבד,כשביל כבר תפס את ג'ון והחל לחונקו,בעודו ממלמל משהו לעברו.

כוחותיה של סנדי ניפחתו כל כך בשל עייפותה,שאף לצעוק היא לא יכלה,היא ניסתה לגרור את הקרש הכבד לעברו של ביל על מנת להכותו,כשהיא עצמה לא מאמינה שתוכל לעשות זאת.

היא ראתה כיצד ג'ון מנסה להיאבק עם היצור האכזרי שחונק אותו בחוסר רחמים עם ידיו הגדולות – ביל.

מענייה של סנדי ירדו דמעות,היא חשה אומללה,היא רואה כיצד ג'ון נחנק ולאט לאט הולכת נשמתו לפרוח,אך בידיה אין דבר שיכול לעזור לו.

סנדי ניסתה לצעוק עם כל קולה הנותר "ביל תעזוב אותו בבקשה!אני אוהבת אותך!"

כי ידעה שביל עושה זאת רק משום שחושב שג'ון גרם לה לשונאו,הוא לא נורמאלי,הוא השתגע! מלמלה סנדי בקולה הבוכה."הוא יהרוג אותו עכשיו!"

אך ביל המשיך בפעולתו,ולא התייחס לצעקותיה של סנדי,כאילו דבר לא קרה.

ג'ון פלט צעקה נוראית המבטאת את כאבו הבלתי נסבל ומותו הקרב ובא,אך ליפני כן מענה אותו.

לפתע סנדי חשה כי לא יכולה לעמוד בכך,על אף העייפות העזה ששלטה בה,היא הרימה את הקרש הכבד כשכל גופה רועד מהעומס המוטל עליו,והלכה איתו לעבר גבו של ביל.

היא הרימה את הקרש גבוהה ככל האפשר,כשכל ידיה רועדות.

סנדי לקחה נשימה עמוקה,והכתה בחוזקה בגבו השעיר והשרירי של ביל.

היא לא ציפתה מעצמה זאת,אך היא אכן הצליחה,ביל נפל על הרצפה כשענן של אבק כבד עולה כלפי מעלה,הקרש בעל המסמרים היה נעוץ לאורך גבו וראשו.סנדי לא ידעה כיצד הצליחה לעשות זאת,היא לא יכלה להרים את גופה מן הקרקע,ועכשיו הכתה בביל בכזאת חוזקה שמסמרים ננעצו בגופו הקשיח.עם אף להגיעה לקרש הייתה  עבודה מיגעת בשביל סנדי,היא לא תיארה עצמה כלל שתוכל להרים אותו.

לאחר שגופתו של ביל נשמטה על הרצפה,ידיו רפו מגרונו של ג'ון.

ג'ון נפל על הרצפה ללא נשמת חיים.

סנדי רצה אליו,והביטה ברעד על צווארו.היא החזיקה בידו על מנת ליראות אם עובר בה דופק.סנדי עצרה את נשימתה וחיכה לתגובה כל שהיא בזרועו של ג'ון,אך תגובה זו לא הגיעה.

סנדי החלה לבכות בכי מר,והיא השמיטה את ראשה על צווארו הפצועה והמדמם של ג'ון.

"ג'ון!אל תלך!" צעקה סנדי צעקה מחרידה.והכתה באגרופיה על הרצפה המאובקת.

היא נשענה על גופתו של ג'ון וחיבקה אותו בחוזקה,כאילו כך תצליח למנוע מנשמתו לעזוב את גופו.

"לא יכול להיות,אתה לא יכול פשוט לעזוב אותי!אתה האדם היחיד שנשאר לי בעולם האומלל הזה!" סנדי צעקה,כאילו הבחירה אם למות או לחיות הייתה בברירתו של ג'ון.

 חולצתו של ג'ון נספגה בדמעותיה של סנדי,היא הרגישה כאילו אין טעם בחייה,ואף תכננה כבר את מותה,חייה קשים ומרים גם כך,ועכשיו כשהיא נשארה בעולם בלי אף אדם היכול לעזור לה,ואיתו יכולה לחלוק את ליבה,מה הטעם לחייה האומללים..

היא הביטה על ג'ון חסר החיים,וליטפה בידה על צווארו,כשהיא מביטה על החתכים הרבים שעשה לו ביל על ציפורניו החדות.צווארו היה בעל סימנים כחולים ואדומים,חבורות מחרידות,וורידיו בלטו החוצה והשתקפו דרך עורו.

היא הביטה על המראה הזה והחלה לבכות אף יותר ממקודם.

סנדי הרגישה כיצד ליבה ניקרע לחתיכות,איך היא תוך רגע היא איבדה את כל מה שהיה לה.

מול ענייה צפו הזיכרונות הקשים שחוותה בימים הקרובים,ועוד לא נרפאו פצעיהם על ליבה.

לפתע סנדי עצרה את בכייה המר והמחריד,ואף עצרה את נשימותיה הכבדות.

היא ניסתה להתרכז ברעש כל שהו,הנגלה לאוזנה.

 היא ניגבה את דמעותיה,ובליבה שוב החלה לבעור מעט תיקווה.

סנדי הקריבה את ידה הקרה אל אפו של ג'ון,ואכן,היא חשה בנשימתו.

היא הקריבה את ראשה לגופו,והצמידה אותו על ליבו,כשורר שקט מוחלט במקום.

היא עצרה את נשימתה וציפתה לשמוע את דפיקות ליבו,כשענייה שוב מתחילות להתמלא בדמעות...