בפרק הקודם::(כמו שאמרתי,במקביל לסיפורה של סנדי,מתוארת גם אלכס,גמות שעדיין לא ידוע מה הקשר שלה לסנדי-ידוע שהיא צריכה להגיד לה משהו וכל זה,אבל לא יותר)
++++++
סנדי הרגישה כיצד ליבה ניקרע לחתיכות,איך היא תוך רגע היא איבדה את כל מה שהיה לה.
מול ענייה צפו הזיכרונות הקשים שחוותה בימים אלו,ועוד לא נרפאו פצעיהם על ליבה.
לפתע סנדי עצרה את בכייה המר והמחריד,ואף עצרה את נשימותיה הכבדות.
היא ניסתה להתרכז ברעש כל שהו,הנגלה לאוזנה.
היא ניגבה את דמעותיה,ובליבה שוב החלה לבעור מעט תיקווה.
סנדי הקריבה את ידה הקרה אל אפו של ג'ון,ואכן,היא חשה בנשימתו.
היא הקריבה את ראשה לגופו,והצמידה אותו על ליבו,כשורר שקט מוחלט במקום.
היא עצרה את נשימתה וציפתה לשמוע את דפיקות ליבו,כשענייה שוב מתחילות להתמלא בדמעות...
-
לאחר מספר דקות מצאה עצמה אלכס עומדת על גג הבניין,היא ניגשה לקצהו,כשלפתע הבחינה כי הדירה הנטושה,בה יכולה להימצא סנדי,כלל לא רחוקה כפי שהיה ניראה לה.
היא התרחקה לאחור על מנת לקחת תנופה,כדי להגיע לבניין השני,שנימצא במרחק מכובד מרעהו,רגע לפני שהתכוונה כבר להתחיל בתנופתה,נשמעו מאחוריה רעשים כל שהם.
"סתם נידמה לי" היא חשבה לעצמה.
אך לפתע משהו מאחור תפס אותה,ובאחיזת ברזל עטף את כל גופה.
"תעזוב אותי!" צעקה אלכס בקול מאיים,כשאף עדיין לא הבחינה במה שעומד מאחוריה.
כשסיבבה את ראשה על מנת לבדוק בנעשה,הופתעה לגלות כי...מאחוריה עומד מייק,מביט עלייה ומחייך חיוך מסתורי.
"מייק?תעזוב אותי! אני חייבת ללכת!איך הגעת לפה בכלל כל כך מהר?!" ניסתה אלכס להסיח את דעתו.
אך מייק החל לענות על שאלותיה,ולא חשב כי עליו להרפות את ידיו מאלכס.
לאחר ניסיון כושל זה,החלה אלכס לנסות להיאבק עימו,אך הוא אחז אותה בחוזקה רבה.
כשראתה כי אין לה כל ברירה,ואף על פי כי מייק הצילה,החליטה כי עליה להשתמש ברובה,היא ניסתה למשוך את ידה אליו,אך זרועו של מייק אסרה את אלכס,ולא נתנה לה לעשות כרצונה...
פרק 32
אלכס ניסתה להגיע אל הרובה,אך ללא הצלחה.
ידו של מייק החזיקה אותה וריסנה אותה.אלכס ניסתה להתפרע ולחבוט במייק.ללא הצלחה.
"מייק,תעזוב אותי!אני חייבת למצוא מישהי ליפני שיהיה כבר מאוחר!"
"ומה אני קשור אל זה..?"
"מה?!" הביטה בו אלכס."מה אתה דפוק?אתה מחזיק אותי ולא נותן לי ללכת?"
"אני לא נותן לך ללכת?לכי,בבקשה!" אמר מייק.והמשיך לאחוז באלכס באחיזת הברזל שלו.
"הכול בסדר איתך?או שבאמת נידפק לך משהו בראש כשהרבצתי לך בסמטה,איך אני אמורה בדיוק ללכת כשאתה מחזיק אותי ולא נותן לי לזוז!??"
"אוי,את והשטויות שלך.." הוא הרפה את אחת מידיו,ואלכס חשבה כיהוא ישחרר אותה.
אך לא כך היה.הוא הרים את ידו לעבר ראשה.זיכרונה של אלכס נקטע,היא מצאה עצמה בתוך חדר חשוך,ידיה קשורות מאחורי גבה,ורגליה לכודות זו אל זו.
היא ניסתה להיזכר מה קרה.שום דבר לא עלה במוחה.היא זכרה כי הייתה על גג הבניין,בדרכה לדירה הנטושה-מייק הופיע שם לפתע,תפס אותה-עכשיו היא כאן.
"הוא בטח הכה אותי בראש.." חשבה אלכס.
"אוו הינה,התעוררת" נשמע קול מצידו השני של החדר.
ענייה של אלכס עדיין לא התרגלו לחושך,אך קולו של הדובר היה מוכר לה.
"מייק?"
"כן אלכס?"
אלכס נשמה נשימת הקלה,זה מייק,אפשר איך שהוא להגיע איתו להסכמה.
"מה אני עושה כאן?למה הבאת אותי לכאן?"
"אהה.ת'אמת עדיין לא החלטתי מה נעשה בהמשך,אבל הצלתי אותך שוב."
"הצלת אותי?מתי בדיוק?.."
"כשהיינו על גג הבניין ההוא,הפושעים האחרים עלו בעקבותייך,לא היה לי כוח לצעקות שלך,פשוט חבטתי לך בראש שתסתמי,והבאתי אותך למקום של ימצאו אותך"
"אני לא צריכה שלא ימצאו אותי,כלומר ימצאו אותי ויהרגו אותי בכל מיקרה,אז ליפני זה אני צריכה להספיק להזהיר את סנדי,ולהגיד לה את כל האמת"
"איזה אמת,מה?"
"אני יכולה לסמוך עלייך מייק?"
"אה,כן" אמר מייק תחילה בתמהה,ואז בהחלטיות ,כשבמוחו מרחפת המחשבה "למה היא חותרת?"
"אני יכולה לבקש ממך שתעביר משהו לסנדי?אבל רק בתנאי שתעשה את זה באמת,לא משנה מה יקרה,תעביר לה את זה"
"כן,אבל מה את רוצה שאני יעביר לה?"
"תוריד את הסרוך הזה מהידיים שלי,ואני אביא לך את מה שאתה צריך להעביר!" אמרה אלכס,בנימת ציווי.
"טוב,רגע,אבל איך אני אדע שלא תברחי?"
"אין לי דרך לברוח!אין לי מושג היכן אני,אבל אני בטוחה שבחוץ שורצים אנשיו של הבוס,אם אני רק אנסה להוציא את האף שלי מפה,הם יתפסו אותי.ותסתכל על עצמך! אתה גוש שרירים אחד ענק,ואתה גם מצפה שאני אברח ממך?"
"אני באמת כל כך שרירי?" אמר וחיוך התפשט על פניו.
"אוהה...יופי,זה הדבר היחיד ששמעת?"
"לא,ניראה לי אמרת עוד משהו על שרצים.."
אלכס עיקמה את פנייה,ואם רגליהלא היו קשורות,היא הייתה בשמחה חובטת בפרצופו עם רגלה.
"אז זה לא משנה,תשחרר אותי וזהו,אני צריכה סוף סוף להעביר לך את מה שאתה,צריך להעביר לסנדי!"
"רגע,אבל את באמת חושבת שאני שרירי?"
"אוהה!!! מייק!תפסיק כבר,כן אתה באמת כל כך שרירי,שניראה לי גם המוח שלך הפך לשריר! ולשריר אין יכולת חשיבה!"
"טוב,טוב,תירגעי.אני אשחרר אותך בתנאי,שתסכימי להצעה שלי."
אלכס מנתה במוחה את האפשרויות שהוא יציעה לה,בטח יבקש ממני לשכב איתו,אבל בכל מקרא יהרגו אותי,אז אני מוכנה להסכים להכל.
"טוב,אני אסכים"
"מבטיחה?"
מבטיחה!" ענתה אלכס בעצבנות.
הוא תחב את ידו לכיסו,ופשפש עם ידו בין כל הדברים ששכנו שם.לאחר מספר שניות הוא הוציא קופסא קטנה.
"מה זה סמים?" שאלה אלכס.
"לא,יותר גרוע" אמר מייק וחיוך ערמומי הופיע על פניו.
אלכס תהתה מה כבר זה יכול להיות,אך כשתוכן הקופסה הוצג לפניה.היא חשה כי הלסת שלה נשמטה אל הרצפה,והביטה לא מאמינה בכך.
מייק נעמד על ברכיו.קירב את הקופסה הקטנה אל פנייה של אלכס,ופתח את המכסה.
"תינשאי לי?"
בקופסה הקטנה,הייתה מונחת טבעת נישואים.אלכס הביטה בה בתדהמה,והלם חזק היכה בה.
היא חשה כאילו ברק פגע בה,לאחר מס' שניות הצליחה לפלט מפיה:
"מצאת מקום מצוין להצעת נישואים.."
"זוכרת מה סיכמנו?"
"כן,כן,אני...מסכימה.." אמרה בתמיהה,כשבמוחה עברה מחשבה,כי סנדי בטח זקוקה לעזרת,היא נאבקת עלי חייה,והיא עכשיו הופכת לכלה.."
מייק הרים את אלכס מהרצפה.הוא קירב את פניו את פנייה והחל לנשק אותה.
"אהה!..זוכר מה סיכמנו!" היא הרחיקה את פנייה מפניו.
"אתה צריך לשחרר אותי!"
"לא,סיכמנו שאני אשחרר את הידיים שלך ואמסור משהו לסנדי.."
"אויש,נכון"
"אז,תעשה את זה אולי?!אבל אני לא מבינה,למה אתה לא יכול להביא לי לעשות את זה לבד?"
"אני לא רוצה לאבד אותך,האנשים של הבוס ימצאו אותך ויהרגו אותך"
יש משהו בדבריו,חשבה אלכס.אך לנגד ענייה עמדה המטרה "להגיע לסנדי" ולא משנה אם זה כרוך במותה.
מייק שיחרר בעדינות את החבל מידיה.
אלכס תחבה את ידה אל כיס המכנס,והוציאה משם משהו כמו מן ספר קטן.
"זה יומן,התחלתי אותו מאז שהאנשים של הבוס חטפו אותי,באותו היום כשהם רצחו את אבא שלי" היא אמרה והגישה את היומן המזערי למייק.
הוא קשר שוב את ידיה של אלכס והושיב אותה על הרצפה.
"אני אעביר את זה לסנדי,לא משנה מה יקרה"
"תודה,מייק" אמרה והרכינה את ראשה כלפי מטה.
"תישארי כאן,ואל תנסי לברוח,אני לא רוצה לאבד אותך"
"אני אנסה" אמרה אלכס,וחייכה אליו חיוך חביב."ו..תודה לך,על הכול"
מייק לא ענה לא,הוא החזיר לה חיוך,ושלך לעברה נשיקה דמיונית,מייק יצא מן החדר וסגר אחריו את הדלת.
אלכס נשארה לבד בחדר,רק היא ומחשבותיה."למה הוא עושה את כל זה?" תהתה.
"האים הוא באמת אוהב אותי?" היא נשפה באיטיות את האוויר הקר מריאותיה,והרכינה את ראשה על ברכיה.
-
בחדר שרר שקט מוחלט,ראשה של סנדי עדין שעון ע ליבו של ג'ון.
היא חיכתה לשמוע את פעימותיו,אך דבר זה לא קרה.
תקוותה היחידה שוב כבתה,ודמעות ללא הרף פרצו מענייה.
היא קירבה את ידה אל אפו,כמקודם.
אך גם לא חשה בנשימתו.
"זו,זו הייתה רק רוח" גמגמה סנדי בקול חנוק.
"ג'ון!אתה לא יכול למות!"היא ניסתה לצעוק.אך מפייה יצאה רק נאקה חנוקה.
שקט שרר בחדר.האש עדיין בערה.אך הלכה כבר להיכבות מעט.
לפתע לאוזנה של סנדי ניגלה שוב רעש,אך הוא לא נבע מהאש,או ממנה.
היא הצמידה ראשה אל ליבו של ג'ון ושתקה.
היא שמעה את פעימות ליבו.הן היו חלשות ושקטות,נשימתו כמעט שלא ניתנה להבחנה.
היא החלה לחבק ולנשק את ג'ון.לשמחתה לא היה גבול.אך לאחר שברור היה כי ג'ון עדיין חי,העייפות החלה להשתלט עלייה ללא התחשבות.סנדי השעינה את ראשה לגופו של ג'ון.
ולאחר פחות מדקה,כבר שקעה בשינה עמוקה.
מייק הלך על גבי גגות הבניינים בדרכו לבצעה את בקשתה של אלכס.
הוא ניצל את זמנו לתכנון בריחה.אך דבר לא עלה במוחו מלבד המחשב שיהרגו אותו.ואת אלכס.
יד הונחה על כתפו השרירית של מייק.
תחילה רק הונחה,ואז תפסה אותו בחוזקה.מייק הסתובב לאחור.
"רוברט?מה אתה רוצה עכשיו ממני?"
"איפה שמת את אלכס?"
"מה?למה ניראה לך שאלכס אצלי?"
"אתה חושב שאני דפוק?ראיתי אותך נושא אותה לאן שהוא"
במוחו של מייק עברה מחשבה,"כן,אתה באמת דפוק" אך הוא לא ביטא אותה בקול.
"אני לא ראיתי את אלכס,ולא לקחתי אותה לשום מקום"
"כמו שכבר אמרתי,אל תנסה להכחיש את זה-ראיתי אותך.אתה מנסה להגן עלייה,אני לא יודע מאיזה סיבות,אולי נדלקת עלייה,אבל הבוס ציווה עלינו להרוג אותה,וזה מה שאני הולך לעשות.אם תעמוד בדרכי,גם ממך אצטרך להיפטר."
מייק רצה להכחיש זאת,אך רוברט היה בטוח בדבריו,לא היה אצלו כל מקום לספק.
"טוב,בוא איתי,אני אראה לך איפה היא"
"או! עכשיו אתה מדבר בן זונה!"
"לך לעזזל,רוברט"
מייק פנה לאחור וסימן לרוברט ללכת בעקבותיו.
לאחר שהתרחקו כמה מטרים,מייק הסתובב בפתאומיות,והעיף אגרוף לתוך פניו של רוברט.
הוא נפל על הרצפה.
מייק הביט ברוברט השרוע על רצפה."ניראה לך שאני באמת אשתף איתך פעולה?"
ושוב החטיף אגרוף חזק אף יותר,הישר בפניו,ולאחר מכן חבט בחוזקה בראשו-רוברט איבד את הכרתו.
מייק המשיך ללכת לכיוון הדירה הנטושה.כשלפתע שוב שמע קול קורא בשמו מאחורי גבו.
"מייק!תסתכל מה קרה לרוברט!" הוא הסתובב לאחור,והביט בג'יימס העומד סמוך לרוברט,ומביט בו בסקרנות.
"מייק,בוא תעזור לי איתו!" היא חשב מה לענות לא,אך החליט פשוט להמשיך בדרכו,שיחשוב מו שהוא רוצה.
"מייק!!!"שוב קרא לעברו ג'יימס.
ולאחר מכן שוב ושוב.
מייק התעצבן והסתובב לעברו: :"אידיוט!אני רודף אחרי אלכס,כמעט תפסתי אותה ובגללך היא ברחה!"
"אה,מצטער,מה היא עשתה את זה לרוברט?"הוא אמר והביט על פניו המעוכות.
"כן,עכשיו תסתום ואל תפריע לי!"
"טוב,רוץ,אולי יש לך עוד סיכוי לתפוס אותה"
מייק החל בריצה מהירה,כשהוא קופץ מבניין לבניין כמו פנתר.
"איזה דפוק ג'יימס,הוא חשב שלאלכס יש מספיק כוח לרסק לאדם את הגולגולת..ניראה לי שהבוס מקבל לעבודה אצלו רק אנשים שעברו –מבחן פיגור-אבל אני לא נכלל בזה." חשב מייק.
סנדי התעוררה מכך ששמעה רעשים כל שהם,מלבד קולות האש.
היא פתחה את ענייה.היא עדיין הייתה עייפה,אך התנומה הזאת תרמה לה מעט אנרגיה.
היא שפשפה את ענייה,ורצתה לפהק.כשלפתע הבחינה כי ביל נעלם.
היא הותקפה צמרמורת מקפיאה,והחלה לרעוד מעט.
"ההווואא..קם!" היא מלמלה לאוזנו של ג'ון.
"ג'ון תתעורר!!" היא אמרה וניערה אותו עם ידיה."קום! בבקשה!"
ג'ון פתח באיטיות את עיניו,וסינן דרך שפתיו כשעניו שוב נסגרות."עוד 5 דקות..ואני קם"
"ג'ון קום!אין לנו שום רגע מיותר,ובמיוחד שלא 5 דקות!"
"רגע אימא,אני כבר קם.."
"ג'ון?הכול בסדר איתך?אני לא אימא שלך!ואין לך שום 5 דקות,עוד רגע וביל יחזור ויהרוג אותך!"
"טוב,אז דקה" מלמך ג'ון כשעניו עדיין סגורות.
סנדי סטרה בחוזקה על פניו של ג'ון.הוא קפץ ממקומו וצעק ,"אהה!"
סוף סוף,אתה מתלונן את הסתירה שלי,ומה תעשה כשביל יחזור לכאן,אם הא בכלל הלך מכאן.מה תעשה כשהוא יתקע בגופך את ציפורניו החדות,ויהרוג אותך במוות איתי וכואב?"
לג'ון לכך מספר שניות להבין בכלל היכן הוא.
"אנחנו עדיין באותה דירה נטושה?"
"כמו שאתה רואה"
"בואי נסתלק מכאן!"
"באמת?זה מה שאני מנסה לעשות!"
ג'ון תפס את ידה של סנדי והם פנו בריצה לעבר היציאה מהדירה.
שניהם קפאו במקומם.פניהם הוחרדו וזיעה קרה כיסתה את מצחם.
ביל ישב וחסם את היציאה מהדירה,הוא הביט בסנדי וג'ון.חיוך ערמומי על פניו.
"לא רציתי להעיר אותך סנדי,אבל גם רציתי שתיראי איך אני הורג את החבר שלך,אז פשוט חיכיתי עד שתתעוררי"
סנדי הותקפה בצמרמורת,היא הרגישה איך כל איבר בגופה מתכווץ מפחד.
ג'ון לחץ בחוזקה את ידה של סנדי.במוחו עברה מחשבה,בה הוא התחרט כי הוא הכיר בכלל את סנדי."אני אעזוב אותה ברגע כשנצא מכאן,אני לא אשרוד איתה אפילו עד גיל עשרים" חשב ג'ון.
"ג'ון,תברח!" הוא לא היסס.ג'ון עזב את ידה של סנדי ורץ לאחד החדרים.הוא הביט בחלון.אין סיכוי לקפוץ מגובה כזה.ועבר לחדר הבא.
"ביל,תירגע!!" צעקה סנדי כשהיא מעקבת אותו מלרדוף אחרי ג'ון.
"הוא לא עשה כלום,הרוג אותי במקומו!!
ביל העיף את סנדי על הרצפה,מפנה את דרכו אל ג'ון.
היא ניסתה להיתפס ברגל,אך זה לא עצר אותו.
קול ירי פילח את האוויר.
סנדי וביל הביטו לאחור,אדם שרירי ונאה למראה עמד מאחוריהם וכיוון אקדח לעברו של ביל.
"מי אתה?" שאלה סנדי.
אין זמן להסברים ענה מייק.
הוא ירה ירייה נוספת לעברו של ביל,הוא נפגע בכתפו,אך היה ניראה כאילו ביל אף לא שם לב לכך.
ביל הלך לעברו של מייק,ומייק המשיך בשורת יריות נוספות על ביל.אולי הן פשוט לא פגעו בו,או שפגע,אך הדבר לא שינה אף את הבעת פניו של ביל.
מקווה שאהבתם,D:
מחזירה תגובות!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~ThE sToRy I WaNt TeLl