בפרק הקודם:
"ביל,תירגע!!" צעקה סנדי כשהיא מעקבת אותו מלרדוף אחרי ג'ון.
"הוא לא עשה כלום,הרוג אותי במקומו!!
ביל העיף את סנדי על הרצפה,מפנה את דרכו אל ג'ון.
היא ניסתה להיתפס ברגל,אך זה לא עצר אותו.
קול ירי פילח את האוויר.
סנדי וביל הביטו לאחור,אדם שרירי ונאה למראה עמד מאחוריהם וכיוון אקדח לעברו של ביל.
"מי אתה?" שאלה סנדי.
אין זמן להסברים ענה מייק.
הוא ירה ירייה נוספת לעברו של ביל,הוא נפגע בכתפו,אך היה ניראה כאילו ביל אף לא שם לב לכך.
ביל הלך לעברו של מייק,ומייק המשיך בשורת יריות נוספות על ביל.אולי הן פשוט לא פגעו בו,או שפגעו,אך הדבר לא שינה אף את הבעת פניו של ביל.
פרק 33
ביל פסע באיטיות אל מייק.מייק ניסה לפגוע בו כדי שיתרחק,אך דבר לא עזר.
"אז נפגשנו שוב,אה מייק?" אמר ביל וחיוך שטני על פניו.
מייק המשיך לכוון לעבר ביל את אקדחו.הוא הביט בפניו השעירות ובעניו הלא אנושיות של ביל.מראהו הזריע בו פחד,למרות שכבר ראה אותו ליפני כן.
ביל חטף ממייק ללא כל מאמץ את האקדח והשמיט אותו על הרצפה.
הוא שלח לעברו של מייק מבט זועם השואף לנקמה.נקמה באנשים שלא פגעו בו מאומה .
סנדי הביטה על מייק בתמהה,הוא היה ניראה לה אחד מאנשיו של הבוס.
ואולי אף ראתה אותו קודם,אך למה הוא נאבק עם ביל?הרי הוא אמור להרוג אותה,וזה ניראה כאחת מתוכניותיו של ביל.ובכלל,מאיפה הם מכירים.?למה הוא קרה לו מייק?
מייק נאבק עם ביל בידיו.ביל התגונן בצורה טובה,אך מייק גם לא היה חסר אונים לעומתו.
הם זזו מצד לצד וניסו להפיל אחד את השני.מן הרצפה עלה שובל של אבק.
סנדי החליטה לנצל את ההזדמנות,בינתיים כשהם נאבקים אחד בשני,היא וג'ון יכולים לברוח.
ללא כל היסוס היא רצה אל החדר בו היה ג'ון,שניסה להציל את עצמו וחיפש דרך מילוט מהחלון.
"בוא,ג'ון!!" היא צעקה לעברו.
"הם נאבקים שם,ולנו יש אפשרות להסתלק"
"מי זה הם?"שאל ג'ון.
"מה זה משנה!בוא כבר"
ג'ון השמיט את החבל המאולתר שהכין מפיסות בד-שמצא בדירה הנטושה-על מנת להימלט דרך החלון.הם יצאו בריצה מהחדר,ונמלטו לעבר היציאה מן הדירה.
"סנדי חכי!" נישמע צעקה.
סנדי עצרה,והביטה לאחור.מקור הצעקה היה מייק.
"אני צריך להעביר לך משהו מאלכס!" הוא צעק לה כשהוא ממשיך להיאבק עם ביל.ידיו על צוואר האויב,והוא מנסה נואשות לגרום לנזק כל שהוא ליריבו.
סנדי עצרה לפתע, והביטה בו נאבק.
"מה?איזה אלכס?"
"אני לא יודע-את אמורה להכיר אותה-היא הייתה מוכנה למות על מנת למסור לך את זה" הוא אמר בקול מאומץ כשהוא מנסה לחבוט בפניו של ביל,ויחד עם זאת להגן על עצמו.
"זאת,אותה האלכס שאני חושבת שזאת היא..?" אמרה סנדי והביטה על נקודה לא מוגדרת באוויר.
היא לא ציפתה שמישהו יענה לה,היא שאלה את עצמה,.היא ניסתה להיזכר בכל מה שקרה באותו היום.אותו היום בו ראתה פעם אחרונה את אלכס.
"לא יכול להיות,היא חיה" מלמלה לעצמה.
"היי,מייק?נכון ככה קוראים לך?"
"כן" הוא סינן דרך שיניו המתחככות זו בזו.
סנדי רצתה לשאול אותו פרטים נוספים על מוען המשלוח-אלכס.אך נמלכה בדעתה כשראתה את מייק מתנשף ונאבק.ורידים הופיעו על שרירי ידיו המפותחים.פניו הפכו אדומות.
כמו זוג אריות צעירים ומלאי כוחות הם נאבקו.אך המאמץ המרובה היה ניכר על מייק.
"אולי תעזרי לי סנדי!!" הוא פלט לעברה צעקה.
סנדי לקחה את האקדח שהושמט על הרצפה וכיוונה אותו אל ביל.
שורה של יריות נשמעה מהאקדח.שוב ושוב.אך הן כאילו נבלעו בתוך גופו של ביל,אך לא פגעו בו.
היא הייתה המומה.לרגע הותקפה חרדה כשראתה כי היריות לא הוללו כל נזק לביל.אך לאחר שנייה נוספת,סנדי החליטה כי זה לא הזמן לשקוע בהרהורים.זה זמן לפעול.
סנדי הביטה לעבר ג'ון."תעזור לי!"
"מה את רוצה שאני אעשה?" הוא ענה.מבטו תמים כאילו לא רואה כלל מה קורה סביבו.
סנדי התעצבנה עליו וצווחה לעברו."אני לא יודעת,לכן אני מבקשת שתעזור לי!"
סנדי הביטה נואשת באקדח שבידה.כאילו האשימה אותו באי תקינותו.
"היריות אפילו לא פגעו בו.אבל חייב להיות לו מקום רגיש כל שהוא.אני לא יכולה להשאיר ככה את מייק,ביל יחסל אותו,בזה אני בטוחה." היא הנהנה לעצמה.
"ביל!" צעקה סנדי לעברו.מנסה להסיט אליה את צומת ליבו.לא הייתה כל תגובה מצדו.
הוא המשיך לדחוף את מייק לעבר הקיר.
מייק היה דחוס לקיר,מוקף מכל צדדיו ע"י גופו הגדול של ביל.
הוא ניסה לנעוץ את אצבעותיו בעניו של ביל,ובעצם-לעקור אותן.
אך ביל עצר אותו.הוא אמנם היה יותר חזק ממנו,אך מייק היה יותר מהיר.ביל הביט לרגע במייק,הוא לקח תנופה עם ראשו והתכוון לנגוח איתו במייק.מייק הבין מה הולך ליקרות,ותגובתו המהירה הצילה אותו מכך.הוא הזיז את ראשו הצידה.ראשו של ביל נתקל בקיר,כל כך חזק,שנוצר חור בקיר הלבנים העבה.
מייק הביט בקיר,ולרגע תיאר לעצמו מה היה קורה אם לא היה מספיק להזיז את ראשו.
סנדי הסתובבה מסביב לביל והביטה כיצד מייק נאבק.היא רצה מסביבם,הלוך ושוב,בעצבנות-משום חוסר היכולת לעזור.
.ג'ון עמד במקומו ורק הביט בנעשה,לולא סנדי הייתה עסוקה עכשיו בתוכנית "כיצד לעזור למייק".היא הייתה מביאה עכשיו לג'ון סטירה.ברגע זה היא הייתה רגוזה מאד,ואף לשנייה לא עמדה במקום אחד.
"למה בכלל אני צריכה לעזור ולדאוג בשביל מייק?" היהרה סנדי בליבה.
"הוא הרי נשלח ע"י אלכס!אם זה כך,וודאי שהוא לצידינו,ובכלל,כרגע הוא נילחם ומגן עלינו מידי ביל,הרי הוא יכול היה פשוט לברוח".דחתה סנדי את הרהוריה במחשבה זו.
מייק הביט על עניו של ביל,וניסה שוב את מזלו.הוא כיוון את ידו ובמהירות כזו שביל אף לא הספיק להגיב,ידו הימנית ננעצה הישר לתוך ערובת עינו של ביל.
ביל פלט זעקה איומה,והשמיט את ידו של מייק הצידה.כשהעין בתוכה.
העין של ביל הוצאה ממקומה,צהובה ומרשעת.מייק הביט רגע לעבר העין שעדיין שידרה את מבטה השטני.תוך כדי עיקום פניו בגועל השמיט אותה על הרצפה.
ידו הייתה מגואלת בדם.ביל צרח וצווח לעברו של מייק.כחיה פצועה.
עכשיו ביל היה באמת עצבני.
הוא סיקל את שיניו,פתח את פיו וחשף את שיניו החדות.
ביל שאג אל מול פניו של מייק.שערותיו של מייק עפו לאחר בשל הזעקה הקולנית.הוא הרגיש בחילה מטפסת באיטיות על גבו,כשרוק עף מתוף פיו של ביל וכיסה בהמונו את פניו של מייק.
שערותיו של מייק סמרו.הוא הרגיש לפתע את אצבעו של ביל ננעצת בחוזקה בתוך בטנו.
הוא הרגיש איך אצבעו חודרת באיטיות דרך בשרו.
כאב נוראי התפשט באיטיות מבטנו אל כל הגוף.
הוא מעולם לא חש כאב כל כך עז.הוא היה משותק ולא יכול היה להגיב להתקפה הזו,כאילו הכאב כבל אותו אל הקיר באזיקי ברזל.
מייק פלט זעקה איומה.סנדי נבהלה וקפצה ממקומה.היא הסירה את מבטה מהעין הזרוקה על הרצפה.
ג'ון עמד ללא ניע.זה הכעיס את סנדי כהוגן.כשראתה מה ביל הולל למייק היא הוחרדה,תחילה קפאה במקומה,אך אז לפתע היא חשה מלאת כוחות.היא הייתה עצבנית.אולי על ביל,או על ג'ון.אך היא פעלה במהירות.היא הבחינה במוט מתכת חד וארוך,שלא הבחינה בו מקודם.
ללא כל היסוס היא זינקה לעבר המוט החלוד,ולאחר רגע היא החזיקה את המוט בשתי ידיה וכיוונה אותו לעבר ביל.
היא ראתה את מייק נחנק מכאבים,הוא רצה לצעוק אך מפיו יצאו רק נאקות שקטות.עניו התנפחו ונהיו אדומות.הוא הצליח למלמל "סנדי,תעשי משהו" בקולו הנחנק.
ביל הרים את ידו השנייה ותקע את ציפורניו בתוך בשר צווארו של מייק.מייק ניראה היה כי עוד רגע ימות מכאבים,ציפורניו חדרו באיטיות,הוא הרגיש איך ציפורנו ניתקע בעצם הבריח שלו.
ביל תחב את אצבעותיו עמוק יותר לגופו של מייק.חיוך זדוני ונקמני נמרח באיטיות על פניו.
סנדי לקחה תנופה רבה ככל שיכלה.המוט מכוון לעבר ביל,אחוז חזק בין ידיה של סנדי.
"אני מגיעה,מייק!" היא צעקה לעברו.
היא רצה במהירות ולאחר מספר רגעים,הרגישה איך המוט נתקע בגבו של ביל.
הוא חדר דרך כל גופו הגדול באיטיות.היה ניראה לסנדי שכל זה ערך זמן רב,אך הדבר היה פחות משנייה.החיוך על פניו של ביל נעלם.
כשהרגישה שלא יכולה יותר ללחוץ על המוט,היא עזבה אותו,והתרחקה לאחור.
ביל החל ליפול לאחור כשאצבעותיו מסולקות באיטיות מגופו של מייק ודם נוטף מהן.
ביל התמוטט על הרצפה.המוט נתקע עמוק אף יותר.
היא הביטה בפניו,הוא עדיין נשם.ארובת עינו הריקה,דיממה,היה אפשר לראות את כלי הדם הקרועים שיצאו מתוכה.
ביל הביט על זרעו שהייתה מלאה בדמו של מייק.
הוא נאחז במוט שהיה נעוץ דרכו וניסה להוציא אותו.
סנדי ללא היסוס הוציאה את האקדח והחלה לירות בביל ללא הכוונה למקום מסוים.
לאחר בארך עשר שניות של יריות בלתי פוסקות,סנדי הפסיקה.
הלם תקף אותה,ביל עדיין נשם.
"מממה.....הה!!!!!!" גמגמה סנדי.
"הוא עוד חי!!!"היא צווחה.
סנדי הצמידה את האקדח אל ראשו של ביל.היא לחצה על ההדק מספר פעמים,ועצמה את עיניה.
כשפקחה את עיניה,כבר תיארה את ביל קם ורומס את כולם בחדר בעצבנות.אך לא כך היה.
ביל שכב על הרצפה,המוט תקועה בגופו וגופו מגואל בדם.לא הייתה נשימה בקרבו.
"הוא מת!" סנדי צעקה בשמחה וזינקה מעט לאחור.
מייק היה שעון על הקיר. בגדיו וגופו מלאים בדם.הוא התנשם בכבדות,אך יחד עם זאת ניצוצות שמחה בערו בעניו.
"אתה בסדר?" שאלה סנדי.היא ניגשה אליו והביטה בו מקרוב.
"אני בסדר" ענה לה בקול עדיין נחנק ומותש.
"אתה מכיר אותו ?איך הוא ידע שקוראים לך מייק?"
"כן" ענה לה.
"אה...מאיפה?" שאלה בתמהה.
מייק לקח נשימה עמוקה.כהכנה לדבריו הבאים.
"הוריו של ביל נעלמו כשהוא היה בגיל 9-יותר נכון-נטשו אותו.הם טסו לחופשה של 10 ימים ולא חזרו לעולם.
אחד מאנשיו של הבוס מצא אותו בוכה ברחוב,והחליט לגדל ממנו פושע.
אך הבוס,הבוס החליט אחרת.הוא מסר אותו לאחד המדענים שלנו,כל מה שאני יכול להגיד לך,שהוא עשה עליו ניסויים.אומרים גם שהמדען הזה מטורף.הוא התעלל בו.הביא לו כל מיני "תרופות" שהוא ניסה להמציא.
אני לא יודע בדיוק מה קרה,אך בזמן כל שהוא הוא הפך ,לא סתם לא נורמאלי-הוא הפך לחיה.היו שמועות שהוא ניסה להשתיל לביל איברים של חיות,לתת לו הורמונים של חיות.אך אף אחד לא יודע מה קרה בדיוק במעבדה של "הדוקטור".לכן הוא כזה,אני לא חושב שאפשר לקרוא לו בן אדם.
אומרים שהבוס ציווה על הדוקטור להמציא "אדם" (הוא הדגיש את המילה,ואמר אותה בנימה סרקסטית)שיוכל לציית לפקודותיו,ולהיות מכונת רצח.זה היה צריך להיות מישהו חזק באופן לא טבעי,אך בעל הסכלה ויכולת הבנה.כשאני מביט על ביל-אני מבין שהדוקטור הצליח-אך לא בקשר להסכלה.לדעתי ביל נהיה מטורף.
וכך בעצם אני מכיר את ביל.כידועה לך,(הוא הרכין את ראשו מטה)אני פושע.אני עובד אצל "הבוס"-כך כולם מכנים אותו,אך אולי לך הוא ידוע בתור "הרוצח בלבן".הוא זכה לכינוי זה בשל היכולת שלא לרצוח המוני אנשים,אך להשאיר הכול נקי אחריו.אך אל תחשבי שאני כמו כל מי שעובד אצלו ,אך אני חייב להודות-נסחפתי.
בגיל 13 ברחתי מהבית ומצאתי עצמי ברחוב.הייתי על סמים,רצחתי אנשים רק על מנת לקבל עוד מנה יומית של סמים.עד שיום אחד מצבי "השתפר".לא באמת הפכתי שוב לאדם.אלה התחלתי לעבוד אצל הבוס.אמנם נשארתי חלאה,אך לא כמו קודם.
יום אחד השקפתי השתנתה.באותו היום כשפגשתי את אלכס,באותו היום התאהבתי בה.
החלטתי שאני אהפך לטוב יותר-בשבילה.ועכשיו אני כאן,נשארתי אותו פושע שעובד אצל "הרוצח בלבן" אך אני בכל זאת שונה..."
סנדי שתקה.היא לא ידעה כיצד להגיב.בליבה התעוררה חמלה על ביל.הוא לא אשם שהוא הפך למפלצת שכזו.היא הרגישה צביטה בלב משום שכשביל היה לצידה,כשהם היו זוג אוהבים-היא לא ידעה על מה שקורה לו-היא לא יכלה לעזור לו.היא הביטה על הגופה של ביל השרועה על הרצפה.הוא לא היה כבר אדם,לא היה אנושי.חמלה התעוררה בליבה.דמעות הופיעו בתוך ענייה.
המילים של מייק "הרוצח בלבן",וכל אותם הדברים החדשים שנודעו לה על אישיותו,הדהדו בראשה.אך היא החליטה שלא להגיב אליהם.
"איך,איך אבל הכרתי אותו בתור אדם-אדם רגיל? הוא הרי הלך לבית הספר,וכמו כן,ביקרתי בדירתו"
"הדוקטור" עשה ניסויים על ביל מגיל 9,אך הניסויים האחרונים שלו גרמו לו להפוך לחיה-למפלצת.
לפני כן,הוא היה אדם,ועדיין שפוי.בקשר לדירה שלו..אני לא ממש יודע,סביר להניח שזו הדירה של ההורים שלו.כנראה הוא הלך לבית הספר על מנת לא לעורר את המשטרה לחפש אחריו.אני לא יודעה בדיוק,אך זה בקיצור כל הסיפור"
"לכן,לכן באחד מן הימים.המבט שלו,הוא היה מבט לא אנושי-הוא הפחיד אותי-גרם לי לא לישון בלילות.ולאחר מכן,הוא נעלם,כנראה אחרי ש"הדוקטור" הפך אותו למפלצת אמיתית" אמרה סנדי כשבקולה נשמע עצב וחמלה.
"אך,מה עם זה שאמרו כי הגופה של ביל נמצאה בנהר?ובכלל,אמרו שהוא מת!" שאלה שוב סנדי.
" הבוס היה שולח מידי פעם את ביל לרצוח אנשים.זה היה קורבן נוסף,הוא עיוות את גופת האיש בחומצה-על מנת שלא יינתן לזיהוי.כרת את אצבעותיו שלא יזוהו טביעותיו.
תלה עלייה סימנים שייראו כי זה ביל.כמו למשל,ביל שם על הגופה את השרשרת שלו,ותחב לכיסו את תעודת זהותו.
הוא עשה את כל "ההצגה הזאת" על מנת שלא יחפשו אחריו.היה יותר קל לו להיחשב מת.
מיקרה נוסף שקרה לא מזמן. ג'ייק.את מכירה אותו לא?"
"ג'ייק?הוא רצח את ג'ייק!" עישוניה של סנדי נפערו לרווחה,והיא החלה להתנשף במהירות.
"לל..ללמה הוא היה צריך להרוג אותו?מה הוא עשה!"
"ג'ייק,הוא לא ביצעה את המשימה המוטלת עליו,הוא היה צריך לעקוב אחרייך,ולבסוף גם לחסל אותך.
אך הוא התאהב בך.ולכן ביל נשלח אליו,הוא תלה את ג'ייק וגרם לזה להיראות כמו התאבדות"
סנדי עמדה עם פה פעור,המידע החדש הכה בה כמו כדור ברזל."לא יכול להיות.." היא מלמלה בשקט,ובהתה בנקודה לא מוגדרת בחדר.
מבטה היה מעורפל והיא המשיכה למלמל.
"כל מה ש..בעצם..ג'ייק,הוא היה שקר אחד גדול,וגם..ביל.
שניהם אמנם התאהבו בי,אך הם נשלחו להרוג אותי" חשבה סנדי ורעד עבר בגופה.
לפתע קול כל שהוא הוציא אותה מעולמה המעורפל."קחי סנדי!"
היא ניערה את ראשה לרגע והביטה על מה שעמד לנגד ענייה.
מייק הגיש לה את היומן שאלכס ביקשה להעביר לו.
"מה זה?" שאלה סנדי.
"זה היומן של אלכס,אני לא יודעה מה יש בו,אך היא ביקשה למסור לך אותו לא משנה מה יקרה."
סנדי לקחה ממנו את היומן,שהיה מגואל בדמו של מייק.
היא הביטה בכריכתו האפורה והפשוטה,שהייתה כמו כן גם מרופטת וישנה.
"כל השנים,כל השנים שאיבדתי בהן את אלכס,נמצאות כאן.כל מה שחוותה והרגישה.כל הצער שהיא עברה.לא רק שאביה נרצח,אלה גם היא נחטפה ע"י הפושעים של"הבוס".מי יודע כמה צער וכאב היא הרגישה,ומי יודע אם אפילו חלק קטן ממנו רשום כאן" היא חשבה,ליפני שפתחה את היומן.
היא שלחה את ידה אל היומן.ידה הופכת בזהירות את כריכת היומן.ליבה מאיץ את פעימותיו."אלכס חיה" היא מלמלה.
היא הביטה בעמוד הראשון-הפותח את היומן.ודמעות זלגו על לחייה.
"סנדי היקרה.
זאת אני,בת הדודה שלך-אלכס.
אני יודעת,חשבת שמתתי,אך כפי שאת רואה-לא.
אני רשמתי פה את כל המידע הנחוץ לחקירה שלך,חלק מהמידע את בטוח יודעת,אך אני בטוחה שזה ישלים לך הרבה חלקים חסרים בתמונה.תשמרי על עצמך,על כתפייך עומד עתידם של אלפי,או אף מיליוני אנשים חפים מפשע.כל מה שאני יכולה לעשות למענך,זה רק להעביר לך את היומן הזה,ולאחל לך בהצלחה.
שלך,בת דודתך האוהבת.אלכס"
היא רצתה להמשיך לעיין ביומן.היו לה כל כך הרבה שאלות.אך לפתע הייתה חייבת לעזוב בחיפזון את המקום.ליפני שאף הספיקה לשאול את מייק שאלות שהפריעו לה מהרגע ששמעה-כי אלכס שלחה אותו.
נשמעו צעקות,קללות,וויכוחים.הם נבעו ממקום כל שהוא בקרבת הדירה-אך לא מתוכה.
"היא התכוונה להגיעה לדירה הנטושה,כדי למסור איזה משהו לסנדי,אם היא הצליחה לעשות את זה,הבוס יהרוג אותנו" נשמע קול עצבני של גבר.
"לא אם נהרוג גם את סנדי" ענה לו קול כעוס אחר.
"ואיפה תימצא אותה חתיכת דביל!"
הפושעים שנשלחו על מנת לחסל את אלכס -אך לא היו מפספסים הזדמנות להרוג גם את סנדי.שהייתה מטרה מועדפת ע"י הבוס.אך במזל רב-היא הצליחה עדיין להישאר בחיים.
הפושעים התקרבו לדירה הנטושה,יותר ויותר.
"אתם חייבים לעוף!" לחש מייק.
צעדיהם של הפושעים דהרו כמו עדר של בהמות במורד מדרגות המתכת.
סנדי משכה את ג'ון אחריה ורצה מהר לעבר החדר שדרך חלונו תכנן להימלט ג'ון.
כשג'ון עצמו ניגרר אחריה כזנב אחרי בעליו.
רגע ליפני שנמלטו,סנדי עצרה והביטה לעברו של מייק בעצבות.
"אני אהיה בסדר" לחש מייק.
סנדי חייכה אליו ואמרה לו "תודה" גם כן בלחש.
סנדי וג'ון חיברו את החבל המאולתר שג'ון הכין ליפני כן.לשולחן חרוך שהיה מונח סמוך לחלון.
"נקווה שזה לא יקרע" אמרה סנדי ומתחה את החבל בין שני ידיה כדי לבדוק את עמידותו.
צעקותיהם של הפושעים האחרים נשמעו בפרוזדור של הדירה הנטושה.שם השאירו את מייק.
"אני אומר לכם,אלכס לא כאן!אני בדקתי את הדירה!" ניסה לשכנעם מייק.
"ומה עם סנדי?"
"גם היא לא כאן!"ענה מייק בעצבנות.
"וואו,מייק.מי עשה לך את זה?"שאל אחד הפושעים שהביט על החור בבטנו של מייק,על הפציעות העמוקות ליד צווארו,השריטות והחבורות הרבות בגופו.
"זאת בטח אלכס נכון?ג'יימס אמר שרדפת אחרי אלכס.וכולנו ראינו את מה שהיא עשתה לרוברט,היא ריסקה לו את הגולגולת!לא ידעתי שהיא כזאת חזקה.."
מייק עיקם את פניו,מנסה לעצור את צחוקו."כן...אבל את זה לא אלכס עשתה"
הוא חשב על אותו המשפט שצץ במוחו אחרי שראה את ג'יימס (אחרי שמייק נאלץ לתת כמה אגרופים לרוברט-ריסק את גולגולתו.וג'ימס שיער כי אלכס עשתה זאת)"הבוס מקבל רק את אלו שעברו את מבחן הפיגור"
כעת הוא היה בטוח בכך.
"טוב בואו נלך לבדוק בכל הדירה,אולי יש פה מישהו"
"לא צריך!אני כבר בדקתי!" קרא לעברם מייק.
"למה אתה כל כך לחוץ....?אתה מסתיר משהו?אם לא אז מה איכפת לך אם נבדוק שוב?"
אמר פושע שניראה היה שרירי וחזק.פניו לא גולחו.נדף ממנו ריח עז של אלכוהול וסיגריות.הוא אחז בידו סכין חדה שתוך כדי שיחה,הוא ליטף אותה בעדינות כאילו הייתה ילדו היחיד.חיוך זדוני שעיקם את צלקתו הופיעה על פניו.
"לא,פשוט. פשוט אני,כשכולי פצוע ומדמם,הלכתי ובדקתי את הדירה,ואתם עוד לא בוטחים בי?" ניסה להיראות משכנע מייק.ע"י תירוצו העלוב,שדמה לתירוץ של ילד קטן ששבר אגרטל יקר של אימא.
"בוטחים בך,בוטחים בך מייקי,ילד קטן של אימא. אבל לכל מקרה,נבדוק בשנית.בואו,תתפזרו בדירה" ענה לו הפושע שאחז בסכין.בנימת ציווי,אך זלזול לעברו של מייק.
אז...זהו! מקווה מאד שאהבתם,אחרת-אני ארצח אתכם! סתם..XD
אשמח מאד אם תגיבו,מ-ח-ז-י-ר-ה
תגובות!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~ThE sToRy I WaNt TeLl