פרק 8
אוי לא...למה דווקא עכשיו!?
למה!?למה!!!
דפקתי בכל הכוח שנשאר לי על הדלת של המעלית
"מישהו!?" צעקתי
"יש שם מישהו!!"
אני צריכה לשמוח,כי לפחות יותר גרוע מי זה לא יכול להיות....
ברגע שחשבתי את זה פתאום שמעתי את הקול של הבחור ההוא שעזר לי ללכת
"שמעתי שצעקת אז עליתי"
אוי לא..למה אמרתי "מישהו" הייתי צריכה להגיד כל אחד חוץ ממנו!
"דרך הגב קוראים לי ג'ייק"
"נחמד ג'ייק! יופי עכשיו תוציא אותי מכאן!",
"טוב רגע אני הולך לקרוא למישהו"
אחרי בארך 10 דקות הוא סוף סוף חזר
"קראתי למי שמתקן מעליות,הוא אמר שהוא יבוא בארך עוד 20 דקות"
"מהה!!? 20 דקות!?מה הוא השתגעה? אני עוד שנייה מתה כאן!"
"לא, אל תמותי,חבל"
"תודה על העידוד!" אמרתי לו בלעג
"אתה לא יודעה כמה עברתי היום! והכל ביום אחד!"
"אם תספרי לי אני אדע"
"טוב אני אתחיל..
הלכתי מכות עם הפרחה הראשית של הבית ספר שלנו,
הסתבכתי עם המנהל המפגר שלנו, הוא ניסה לגעת בי,
גנבו לי את הארנק,
הרביצו לי מכה חזקה בראש.
נפלתי על זכוכית,חלמתי חלום מאד מלחיץ,וכשהתעוררתי הייתה לי כמעט אותה הרגשה..
לא אכלתי כמעט כלום ולא שתיתי,הרגשתי בחילה נוראית,
נחתכתי מזכוכיות ,וכואב לי כל הגוף,
פגשתי בחור בשם "ג'ייק" והוא ניסה לתפוס אותי בתחת
ואחר כך נתקעתי במעלית!
אהה....וכמעט שכחתי!
כל הכיתה עכשיו צוחקת עלי בגלל משהוא לא מצחיק שעשיתי, ההורים שלי התגרשו, ואתמול עברנו דירה למקום המפגר הזה!"
"למה,אני שמח מאד שעברת לכאן,אני גר לא רחוק"
אוי לא...רק שלא יבוא אלי הביתה..אם אני בכלל הגיעה מתי שהוא היום הביתה!
"זה בעצם לא כזה נורא..."
באותו רגע יש לו מזל שהפריד בינינו קיר,אחרת הייתי עכשיו כמה ומרביצה לו
"לא נורא!?...לא נורא!! אני עומדת עכשיו כי אני לא יכולה לשבת,בגלל שכל הגוף שלי כואב,וקשה לי לעמוד כבר! והאיש הדפוק שמתקו מעליות לא מגיעה!"
"הוא יגיעה בעוד 13 דקות"
"מה!? אתה רוצה להגיד שעבר רק 7 דקות?! אני מרגישה שעבר כבר שעתיים!"
"אה...."
לא היה לא מה לומר כנראה,ומאז שתקנו הייתי כל כך עייפה שעוד שנייה הייתי נרדמת בעמידה,
נו איפה התכנאי הזה או מי שזה לא יהיה!..
כבר לא יכולתי יותר,ואז פתאום הרגשתי שאני נופלת..
"ילדה?! את בסדר?! ילדה...? מה קרא נפלת?! אההלויי מישהו תעזרו!!...."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~ThE sToRy I WaNt TeLl
