מצטערת,האינטרנט שלי עשה בעיות בגלל זה לא העלתי המון זמן פרק...אז מכווה שתהנו! פרק 16...
בפרק הקודם:
"פתאום נשמע הצלצול של ההפסקה,ותוך שניות התפרצו מהכיתה שלנו,כמו עדר של חיות פרא,כל התלמידים.
"טוב סנד,אני לא יכולה לספר לך את זה עכשיו,תזכירי לי אחר כך,כי זה מאד חושב,בקשר אלייך!"
היא הלכה לכיוון השירותים ואני נשארתי לשבת.
מה קרה לה? אף פעם לא ראיתי אותה כזאת מודאגת,כנראה זה משהו באמת חשוב.."
פרק 16
כשכל התלמידים יצאו, הכיתה נשארה ריקה,אני נכנסתי והנחתי את התיק שלי במקום.
המורה ישבה עדיין בכיתה וסדרה את הדברים שלה.
"סנדי מורגאן,היכן היית היום בשעור היסטוריה?"
"אהה..המורה..איחרתי היום כי הייתי מאד עייפה"
"תדאגי לשיעור הבא להשלים את החומר"
סימנתי בראשי "כן" –פרצוף מבואס-.
ישבתי על הכיסא שלי והנחתי את ראשי על השולחן.
הרגשתי איך אני לאט לאט נרדמת...כשלפתע משהו פתאום נגע בי.
קפצתי מהמקום שלי והרמתי את ראשי.
"פיו...ביל זה אתה.."
"היי סנד,רוצה לבוא איתי למסיבה מחר?"
חייכתי ועניתי "אהה כן בשמחה!"
"טוב,אז מחר אני אבוא לאסוף אותך בשמונה טוב?"
"אין בעיה,ביי נתראה"
ביל קם והלך מחוץ לכיתה,ואני הנחתי שוב את ראשי על השולחן והתמוטטתי מעייפות על כל השולחן.
מעניין,איזה דבר כל כך חשוב ג'ס יכולה להגיד לי?
ומה באמת יכול להיות קשור אלי,להיות נורא חשוב,ושג'ס תדע את זה?..מוזר...
שכבתי בארך עוד דקה על השולחן,ואז הרגשתי שאני צריכה לשירותים.
קמתי באיטיות רבה,נעמדתי במקום והתמתחתי קצת.
התחלתי לפסוע לאט אל עבר הדלת של הכיתה.
ומשם כבר לשירותים...
פתאום הרגשתי חבטה חזקה בראש.
לפתע פתחתי את עניי וראיתי שאני בעצם נרדמתי על האסלה בשירותים,ואז נפלתי וקיבלתי מכה בראש מהדלת.
וואו..איך זה קרה? הוצאתי את הפלפון שלי והסתכלתי על השעה.
אוי לא השיעור כבר התחיל מזמן!
שטפתי ידיים ורצתי מהר לעבר הכיתה.
פתחתי את הדלת,וליד הדלת פגשו אותי פניה הכועסות של המורה.
"איפה הייתה גברת סנדי!?"
"אההם...בשירותים"
"כן מה עוד?,מה עשית שם כל הזמן,מה נרדמת שם?"
הסמכתי קצת והעלתי חיוך ביישני על פני,כי זה בעצם מה שקרה.
לא אמרתי עוד כלום למורה,היא צעקה עליי ואמרה לי לקחת את הדברים שלי וללכת הביתה.
נכנסתי לכיתה והלכתי לעבר המקום שלי.
כל הכיתה הסתכלה עלי ורובם ליוו אותי במבטם, עד שכבר יצאתי מהכיתה.
שמתי את התיק על גבי ושוב "זחלתי" לעברה החצר,כדי לצאת מבית הספר.
כשיצאתי משער בית הספר,אחרי בארך דקה הפלפון שלי צלצל.
"אלו,כן"
"היי זאת ג'ס,סנדי לאן ברחת?"
"אהה את ראית המורה שלחה אותי הביתה"
"טוב זה לא משנה,אני חייבת להגיד לך משהו נורא חשוב,אני לא יודעת איך להגיד לך.."
"אהה ואיך את מתקשר?"
"יצאתי לשירותים.."
חייכיתי וקצת צחקקתי.
"טוב ג'ס,דברי,מה יש לך להגיד לי.?"
"אההם ממ..."
ג'ס תהתה מספר שניות ואז התחילה לדבר בגמגום.
"אתמול..אהה...ההה..ההללכתתי.."
"נו ג'ס דברי נורמאלי.."
היא לקחה נשימה ואז התחילה לדבר
"טוב סנדי,אתמול הייתי צריכה לבוא למריה לקחת ממנה את רשימת הדברים שצריך למסיבה מחר.
נעמדתי ליד הדלת של הבית שלה ואז פתאום שמעתי שיחה מהחלון ונשמע שם שמך "סנדי"
התענייתי קצת ועוד לפני שדפקתי על הדלת,ניגשתי לחלון והקשבתי.
שמעתי קולות,חלק זיהיתי חלק לא.
היה שם ויכוח עליך ועל ביל.
הם התווכחו על איך פתאום ביל נהיה חבר שלך.
חלק אמרו אולי הוא באמת אוהב אותה!? וחלק אמרו שהן באמת לא מבינות מה עבר עליו.
עד שפתאום שמעתי את קולה של מריה אומרת:
"אתן לא מבינות?! ביל לא אוהב אותה בכלל! ליפני בארך שבוע ביל ג'ון ואני הלכנו לטייל ביחד.
ואז ביל וג'ון סתם התחילו להתווכח,ואיך שהוא השיחה שלהם התגלגלה וביל אמר –אני יכול לעשות שאחרי שבוע כל בחורה תרוץ אחרי כמו כלבה!-
בקיצור ביל וג'ון התערבו שסנדי תרוץ אחרי ביל כמו כלבה הוא בכלל לא אוהב אותה.
הוא עושה את זה סתם,וסנדי סתם מפגרת שהיא הלכה על זה."
פתאום הרגשתי שנהיה לי קשה לנשום.
התחלתי לראות בעני רק שחור ונהיה לי סחרחורת.
"רגע ג'ס..אז את רוצה להגיד לי שביל עושה את כל זה רק בגלל שהוא התערב עם ג'ון?"
ג'ס היססה קצת וענתה בקול מדוכא "אה..כן..."
"אז על מה לפחות הם התערבו?"
"אההם...אהה כן היא אמרה שנראה לי על הסוודר של ג'ון"
"טוב ג'ס תודה שאמרת לי,אני אלך כבר ביי"
"ביי"
דמעות התחילו לרדת מעניי ולא יכולתי לראות כלום.
ישבתי על הספסל כי לא יכולתי להמשיך ללכת.
איך ביל יכל לעשות לי כזה דבר?
איך הוא יכל לשחק לשחק ככה ברגשות שלי?
ועוד על איזה דבר טיפשי! מה חסר לו סוודרים..?
קשה לי להאמין,ממנו אפשר לצפות לכל דבר,אבל לזה,לא ציפיתי.
כבר לא היה איכפת לי מהעבודה בג"ג,לא הי האיכפת לי מכלום,הרגשתי שאני פשוט רוצה לעזוב הכל,איך שהוא לצאת מכל זה.
המשכתי לשבת על הספסל ליד התחנה ולבכות,אנשים עברו והביטו בי במבט מרחם.
הם שלחו לי מן מסר בעניים,כאילו ניסו לעודד אותי.אבל כולם המשיכו בלי לעצור.
לפתע פתאום נזכרתי,רגע המסיבה!
היא מחר ואני אמרתי לביל שאני אלך איתו,טוב אני אבוא,אני לא אהרוס לעצמי את המסיבה בגללו.
נכנסתי הביתה,סוזי ישבה על השטיח ואספה פזלים,אמא שלי שכבה על הספה ונחה.
ניגשתי אל אמא שלי ונישקתי אותה בלחי,אחר חיבקתי את סוזי וישבתי איתה לעזור לה לאסוף את הפזלים.
שאלתי אותה על הבית ספר,וסתם דיברנו,בזמן האחרון לא היה לי זמן למשפחה שלי.
למרות שאני רואה את אמא שלי וסוזי כל יום,אני התגעגעתי אליהן.
אני מתגעגעת לימים בהם היינו משפחה שלמה ומאושרת.
כשההורים שלי היו עדיין ביחד,כשהיינו יוצאים ביחד כל שבוע לטיולים ונהנים.
בשלב כל שהוא זה פשוט הפסיק,כל אחד התעמק בעצמו.
אבא שלי במיוחד,מאז שההורים שלי התגרשו הוא לא התקשר,או ביקר אותנו אפילו פעם אחת.
אני יודעת שאמא שלי מתגעגעת לאבא שלי,וממש עצוב לי לראות שהיא סובלת.
גם סוזי הייתה מאד קשורה אליו,היא הייתה יכולה לבלות איתו שעות.
אבל בכל זאת,החיים ממשיכים,אי אפשר להיתפס בקטע כל שהוא בחיים ולהישאר שם לנצח.
החיים זורמים..לפעמים אחרי הפנייה יש מפל,ולפעמים הזרם פשוט ממשיך.
בזמן האחרון אני מרגישה שאני נופלת,אבל הכי מפחיד אותי,זה מה יקרא כשאני אפול..
נישקתי את סוזי והתרוממתי ממקומי.
הלכתי לעבר החדר שלי ונשכבתי על המיטה,המסיבה ב 20:00 ועכשיו רק 16:00 יש לי עוד זמן לנוח..
עצמתי את העניים וניסיתי להשתחרר,לבסוף נרדמתי.
לפתע התעוררתי מי זה שמישהו קרא לי בשם
"סנדי!!!!! איפה את? את מוכנה!?"
לאט לאט קמתי מהמיטה,מוכנה? למה מוכנה?
הסתכלתי על השעון,השעה כבר 20:12 אוי לא!! ניגשתי לחלון וראיתי את ביל עומד בחוץ ומחכה לי, צעקתי לו "אני כבר באה" והלכתי לארון להוציא משם בגדים למסיבה.
שמתי שחור בעניים והסתרקתי,לקחתי סוודר ויצאתי מהבית.
ביל ניגש אלי וחיבק אותי,כמה זמן לקח לך?
"כמה שצריך "עניתי לו בציניות.
הוא משחק אותה טוב מאד,מתחזה אחד.מעניין אם ג'ס לא הייתה אומרת לי שהוא סתם התערב עלי,הוא היה אומר לי את זה מתי שהוא ?או שהוא היה ממשיך לשחק לי ברגשות.
התקרבנו למקום המסיבה,נשמע מוזיקה וראיתי שיש כבר המון אנשים בפנים.
יופי חשבתי לעצמי,ג'ון כבר בטוח שם.
נכנסתי למסיבה וישר התחלתי לסרוק את המקום אחרי ג'ון.
"סנדי את מי את מחפשת?" שאל ביל שהמשיך להיגרר אחרי.
לא עניתי לו והמשכתי ללכת.
כשכבר חשבתי שג'ון לא הגיעה,פתאום ראיתי אותו עומד עם החברים שלו ליד המזנון.
ברור,איפה עוד ג'ון יכול להיות,למה לא חשבתי על זה ישר.
נגשתי אליו,וביל עמד מאחורי.
"היי סנדי,כן מה את צריכה?" שאל ג'ון
הבטתי לו בעניים במבט זועף.
ואז התקרבתי אליו ותלשתי ממנו בכוח את הסוודר,לקחתי את הסוודר וזרקתי אותו על הפרצוף של ביל.
שתיהם עמדו המומים ובהו בי.
"יופי ביל,אתה שמח? ניצחת! הסוודר שלך!" בסוף המשפט הרגשתי שמעניי הולכות להתפרץ דמעות,אז פניתי לאחור וברחתי מהמסיבה.
ביל רץ אחרי וצעק לי "סנדי חכי" אבל מהר מאד הוא איבד אותי מטווח עינו בין כל האנשים.
יצאתי מהמסיבה והלכתי לכיוון הבית.
הגעתי הביתה כולי מוצפת דמעות,והשחור שהיה לי מתחת לעניים מרוח על כל הפרצוף.
טרקתי את הדלת של הבית בכעס ואפילו לא נעלתי אותה.
הלכתי לאמבטיה והורדתי תחילה את השחור.
אחר כך הורדתי את בגדי ונכנסתי למקלחת.
אחרי שיצאתי לבשתי פיג'מה צחצחתי שיניים ופשוט הלכתי לישון.
באמצע הלילה הרגשתי שאני צריכה לשירותים.
נורא לא היה לי כוח לקום,אך לבסוף בלא ברירה קמתי.
ישבתי על המיטה שלי והנחתי את הרגליים על הרצפה,אחרי מס' שניות פתאום הבנתי שהרגליים שלי מונחות על משהו שכלל לא מרגיש כמו "רצפה"
ואז גם הבנתי שמה שהיה מתחת לרגליים שלי זז.
קפצתי ממקומי לעבר המתג של האור.
ומיהרתי להדליק אותו.
ברגע שהאור בחדר נדלק,נעמדתי המומה במקומי,ולא ידעתי איך להגיב..
בבקקשה תגיבו! מי שאהב וגם מי שלא,מחזירה תגובות!!
תודה D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~ThE sToRy I WaNt TeLl