בפרק הקודם:הוא התקרב בצעדים איטיים לחדרם,כשכל צעד מותח את סנדי ואת כל שאר הנמלטים יותר ויותר,וגורם לליבם להאיץ את פעימותיו.
הוא המשיך למלמל לעצמו "אתם לא תברחו ממני..." בקול שטני אף יותר,כל הנוכחים בחדר נעמדו דום ואף עצרו את נשימתם,סנדי נאחזה בחוזקה בגרזן יותר ויותר,וכך גם צעדי השטן התקרבו יותר ויותר..CC
פרק 27
ראשו של הרודף הוכנס באיטיות ובחשדנות רבה פנימה,הוא סובב את ראשו לצד שמאל (הוא לא הבחין בסנדי שעמדה מימינו)ונעץ את עני הנץ המאיימות שלו בג'ון וגברת מורגאן שיישבו בצידה השמאלית של הכניסה..
ללא היסוס הוא שלף את אקדחו וירה ירי מחריש אוזניים בליווי הד הנוצר מריקנות המקום,הישר לעברם.
צעקה נשמעה מפיה של גברת מורגאן,באותו הרגע סנדי תפסה את הגרזן בידיה חזק ככל האפשר,והכתה בחוזקה בראשו של הרודף עם הגרזן.
"גל" של דם הושפרץ מראשו ואף נוזל מוחו מצא את מקומו עף באוויר.
אקדחו נשמט על הרצפה,וכך גם גופתו מצאה מקומה שם,המקום היה מלא בדם,מוחו של הרודף שפוך על הרצפה וראשו מרוסק לשניים.
סנדי עמדה מבוהלת ומוגעלת,מתנשפת בקול ופעימות ליבה נשמעות כדהירת סוסים.
היא הביטה בתדהמה על הנעשה ובחילה עזה תקפה אותה.היא הסתובבה בחדות לעברו של החלון ונשמה אוויר צח.
ג'ון וגברת מורגאן שלא ציפו שסנדי אכן תעשה זאת הופתעו ביותר והוחרדו מהמראה של האדם השרוי על הרצפה וראשו שסועה.
צעקה קולנית אף יותר מקודם, נפלטה מפיה של גברת מורגאן והיא חשה רצון עז להקיא.
היא לא יכלה להתאפק ולבסוף הסתובבה ואכן פלטה את כל אשר נכנס לקיבתה במשך היום.
ג'ון הביט בהלם על הנעשה ופיו פעור.הוא האשים עצמו כי במקום סנדי,צריך היה זה להיות הוא ולהציל את שלושתם ממוות נורא,אך פחדיו גברו עליו והוא אף לא עזר לסנדי.
לאחר שאימה של סנדי סיימה במעשייה,היא התנצלה על האי נוחות,הנגרמת משום צרכיה,אך היא איננה יכלה להגיב אחרת.
גברת מורגאן הייתה כל כך מבוהלת,שהיא אף לא הצליחה לנשום למספר שניות,תחושת גועל ובחילה תקפו את כל הנוכחים בחדר,הם הביטו אך ורק מספר שניות בנעשה,אך היה ניראה להם כאילו מביטים בדבר מספר שעות טובות.
סנדי אספה מתוכה כוחות ושברה את השקט ששרר בחדר: "בואו,עכשיו אנחנו בטוחים,בואו נעזוב את המקום הארור הזה"
גברת מורגאן פרצה בבכי מר,וסנדי באה אליה וחיבקה אותה "הכל בסדר עכשיו אמא,הכל בסדר אנחנו בטוחים"
מעיני שתיהן החלו לרדת שוב דמעות מרות והן נפלו אחת על כתף של השנייה.
ג'ון הביט בשתיהן ודמעות החלו לחנוק את גרונו,הוא לא היה רגיל למראות או מצבים שכאלו,ג'ון למרות שידע כי הוא גבר חש רצון לביטחון,הוא רצה שמישהו יחבק אותו ולהרגיש בטוח בין זרועותיו,כשלפתע צלצול כל שהוא קטע את רצף מחשבותיו.
הוא הסתובב לעבר האדם השרועה על הרצפה שסועה הראש והבין כי מקור הרעש אכן ממנו.
ג'ון גבר על תחושת הגועל שהשתלטה עליו בפרעות וחיטט בכיסו של האדם המת.
הוא שלף משם את המכשיר הנייד שלו,ועל הצג היה רשום: "בוס"
הוא הביט לעברה של סנדי שהייתה עדיין בין זרועות אימה,ושאל אותה בשקט כאילו האדם בצידו השני של הקו שומעה:
"סנדי,זה..הבוס שלו,לענות?"
סנדי הנהנה בראשה לחיוב ואמרה "תגיד שהעבודה נעשתה!"
וכן ג'ון עשה,הוא ענה לשיחה ומצידו השני של הקו נשמע קול של גבר בסביבות גיל ה-40
קולו היה עבה ומאיים ,והוא שאל בקולו האימתני בעודו כמעט וצועק: "העבודה נעשתה!?"
כעבור מספר שניות ג'ון לקח נשימה וענה לו "כן,העבודה נעשתה"
-"ומה עם שתי האנשים שהיו איתה?חיסלת אותם?!"
ג'ון היה מופתע מאט ממה ששמע, וצמרמורת עברה בגופו.
-"כן,העבודה נעשה בשלמותה":עמר ג'ון בזמן שהוא מסתיר את הדאגה שבו.
-"יופי עכשיו תחזור הנה!" נשמעה צעקה,ולאחריה ניתוק.
ג'ון נשף נשימת הקלה וזרק את המכשיר בחוזקה מעבר לחלון.
-"בואו,אני לא יכול יותר להישאר במקום המזוויעה הזה,צריך להסתלק מכאן"
סנדי וגברת מורגאן קמו ממקומן,סנדי כיסתה את ענייה של אימה כי ידעה שהיא איננה מסוגלת לראות אדם מת,במיוחד שלא אדם שראשו שסועה לשניים...
הן עברו ברעד מעל הגופה, ואחריהן יצא ג'ון.
הם יצאו מהדירה הנטושה והחלו לרדת במדרגות,כשלפתע סנדי נזכרה:
"רגע ג'ון,אני באמת שלא רוצה לחזור למקום ההוא,אך שכחנו שאנו צריכים להשמיד את הגופה.." אמרה סנדי באכזבה.
-"אאוויי...כן..."ענה ג'ון באכזבה, אף יותר מרובה מאכזבתה של סנדי.
גברת מורגאן נשארה להמתין בחוץ,לביתיים כשג'ון וסנדי חזרו לדירה הנטושה על מנת להשמיד את גופת הרודף.
הם הביטו אחד על השני בדאגה,משום ששניהם הבינו כי הדבר כלל לא נעים למראה..
הם התקרבו לחדר בו קרה מיקרה הרצח,שניהם לקחו נשימה עמוקה,והתקדמו לפתח אותו החדר.
בכניסת החדר הרודף אכן היה שרועה על הרצפה,ג'ון המשיך להתקדם לעברו וסנדי היססה קצת.
-"בואי,למה את מפחדת הוא כבר לא יכול לעשות לך כלום" אמר ג'ון וצחקק צחוק מעולץ,על מנת לרומם במקצת את מצב רוחה של סנדי.
סנדי הביטה בוא וחייכה חיוך טיפשי,שאיתו סימלה כי "בדיחתו" נאמרה ברגע כלל לא מתאים.
-"אז..מה נעשה,איך בדיוק את מתכוונת להשמיד את הגופה?" אמר ג'ון.
-"אני חושבת...אולי נחתוך את גופו לחלקים קטנים כך של יהיה ניתן לזיהוי?" אמרה סנדי כשכוונתה למילה "נחתוך" היא בעצם תחתוך..
-"אאהה....לא רעיון כל כך טוב" אמר ג'ון, "לא נראה לי שאני אשרוד זאת."
-"כן גם אני...אבל אין לי רעיון אחר" אמרה סנדי כשהיא מביטה על סימני הלהבות שעל הקירות. "רגע! אולי נשרוף אותו!" קראה סנדי בהתלהבות.
-"כן! חייך ג'ון!,כשבמוחו עוברת מחשבה שלעולם לא תיאר לעצמו כי ישמח כי מצא דרך טובה להשמדת גופה.
סנדי הוציאה בגועל את הגרזן שהיה עדיין תקועה בראשו של המת,והלכה לעבר ערימת העצים בפינת החדר ליד הקמין.
היא בכנה את המקום בתקווה שתימצא אולי איזה קופסת גפרורים,או כל דבר שניתן להבעיר איתו אש.
אך לצערה לא שום דבר להבערת אש,אפילו נפט או דלק לא היה,כיוון שקמין זה פעל כנראה אך ורק בעזרת עצים .
-"מה נעשה?"אמרה סנדי מבואסת.
-"נצטרך למצוא גפרורים"....
-"באמת?..לא חשבתי על זה!" אמרה סנדי בעצבנות.
-"כן...צריך ללכת ולבקש ממשהו קופסת גפרורים."
שניהם הביטו אחד בשני כשכל אחד מנסה למצוא פתרון לבעייתם.
-"אולי נכניס את הגופה לביוב?"
-"כן כמובן,ראיתי לא רחוק מכאן פתח ביוב,נראה לי ליד איפה שהשארנו את הרכב,בוא נגרור אותו לשם ונדחף אותו לביוב,ואם אנשים ישאלו מה אנחנו עושים נענה להם כי יש תקלה כל שהיא,והוא יורד לתקן אותה!" אמרה סנדי בעצבנות בזמן שהיא מסתובבת לעבר החלון ונשענת עליו.
-"טוב,טוב,זה באמת לא רעיון כל כך מוצלח,אבל מה יש לך להציעה?"
-"אני עובדת על זה!אני מנסה להיכנס לראשו של רוצח שרוצה להשמיד גופה,ואין לו כלל שום עזרים לכך.."
שתיקה שררה למשך כמה דקות ולבסוף הגיעו למסקנה כי הם צריכים למצוא מקור לאש ולהיפתר מהגופה,ע"י שריפתה...
-"אולי נשאיר את הגופה ככה וזהו..?!" קיטר ג'ון.
-"באמת,רעיון מצוין!המשטרה תתחיל לחקור את העניין הזה, ואנחנו נבלה את חיינו בכלא,הרי את מי יעניין שהוא רצה לרצוח אותנו,וגם אם כן הם יתחילו לחקור את כל העניין הזה, ותימצא עצמך 24 שעות ביממה,יושב בחדר סגור עם חוקר שלא יפסיק לתקוף אותך בשאלות"
-"טוב,בסדר,אל תתרתחי כל כך,אבל באמת,למה הוא רצה להרוג אותך,וגם אותנו כתוספת,מה עשית לו?"
-"סיפור ארוך,אני לא יכולה לספר לך,אני עדיין לא בטוחה שאני יכולה לבטוח בך,ויש לי מספיק מרעות מזוויעים כרגע בראש,אני לא רוצה להעלות עוד כמה מהעבר שלי.."
-"יש לך עבר כל כך מסובך?" שאל ג'ון בתדהמה.
-"זה לא מה שנראה לך,אני לא רוצחת סדרתית,או סוחרת בסמים,הסתבכתי בכל זה רק משום סקרנותי ורצוני לעזור...ועכשיו,אני מתחרטת על כך כל ימי חיי..."
-"ומה בדיוק סיבך אותך כל כך בכל זה?"
-"טוב מספיק לחקור את עברי,כרגע אנו צריכים לחשוב על ההווה,ועלה מה נעשה עם הגופה המקוללת הזאת!" התרתחה סנדי.
-"אהםם..נראה לי שאחד מאיתנו יצטרך ללכת ולבקש ממישהו מצית,או גפרורים..."אמר ג'ון כשבראשו לא מפסיקים להופיע רעיונות בהקשר לעברה של סנדי.
הוחלט כי ג'ון וסנדי ילכו בחיפוש אחר מקור אש,וגברת מורגאן תישאר במקום,תחכה לבואם ותשים לב שלא יכנסו אנשים למקום.
הם הלכו והודיעו על תוכניתם לאימה של סנדי (גברת מורגאן) היא אמנם לא שמחה כל כך מהרעיון,אך בלית ברירה הסכימה לכך.
סנדי וגברת מורגאן נשקו וחיבקו אחת לשנייה,כשסנדי עוזבת את המקום במילים:
"אמא,אני אוהבת אותך מאד,נחזור מהר ככל האפשר"
ובתגובה מקבלת את אותו יחס אוהב.
סנדי וג'ון ירדו במדרגות,כשסנדי מרגישה בתחושה לא טובה בקשר לתוכניתם,על מוחה השתלטו מחשבות איומות שגרמו לסנדי להיחרד,אך היא התגברה על מחשבות אלו והמשיכה בתוכניתם.
סנדי וגו'ן הלכו בהמשך הסמטה,כשרגלי החושך כבר מתחילות לאט לאט לרדת על רחובות העיר.
כשיצאו מהסמטה דבר ראשון שסנדי הבחינה בו זו מכונית החוטף,רכב שחור ונוצץ מקרני השמש הנותרות שפוגעות בו."וואו!" קראה סנדי בשמחה,לעברו של קאדילק SLS מדגם 2007(מי שלא מכיר,יהיה תמונה בהמשך,ומי שעוד יותר לא מכיר,זה סוג של רכב יקר,שהרבה מפיונרים אוהבים לנסועה בו)
ג'ון הסתובב בעקבות קריאה זו של סנדי, והופתע לגלות כי סנדי שמחה מכך,שראתה רכב.
-"את מתעניין ברכבים?" אמר בלעג ג'ון.
-"כן,ומה רע בכך?"
-"זה לא רע,זה מוזר" הוא אמר,וחייך לעצמו חיוך הנמתח באיטיות על פניו,וצחקק.
סנדי הביטה בו בעצבנות,ואז חזרה לסקור את הרכב.
-"טוב סנדי!שכחת שהבטת לאימך כי תחזרי עוד מאט?תעזבי את הרכב ובואי כבר,אנחנו צריכים להשיג אש!"
-"אני באה,אני באה..."אמרה סנדי כשהיא הולכת לכיוון ג'ון ועדיין מביטה על הרכב.
מצטערת,פשוט לא כל יום אני רואה רכב שכזה כל כך מקרוב..."
ג'ון הביט בה במבט נסתר,וגלגל את עיניו.
אחרי מס' שניות לאחר תחילת הליכתם פגשו באישה צעירה שהלכה לנגד כיוונם.
-"סליחה יש לך אולי מצית,או גפרורים?"שאלו באדיבות סנדי וג'ון.
האישה הביטה עליהם במבט מוזר, וענתה בגאווה,"לא".
כך המשיכה דרכם,ללא הצלחה כשפוגשים אנשים רבים ושואלים אותם את אותה השאלה,ומקבלים עלייה אותו מענה שלילי.
מספר פעמים הועלה הרעיון לקנות,אך באותו הרגע נשכח ממוחם כי אין ברשותם כלל כסף.
כשהחושך השתלט בצורה מוחלטת על העולם,ומטרת יציאתם לא הושגה,הם החליטו לחזור.
בדרכם חזרה לאות דירה שרופה בה השאירו את גופת הרודף,המיועדת להשמדה,ואת אימה של סנדי מצפה לבואם,לפתע הבחינה סנדי בחפץ כל שהוא הזרוק בקצה המדרכה.
סנדי מסקרנותה התכופפה והביטה בו מקרוב.
-"ג'ון!" סנדי קראה בשמחה.
"תיראה,זו מצית!" היא הרימה את המצית מהמדרכה ובדקה את תקינותה,המצית אכן עבדה!
שניהם שבו חזרה,כשבתוכם שורר רגש שמחה,כי מצאו מקור לאש.אך גם כן,את שניהם תקפה ללא סוף העובדה כי הם שמחים שמצאו מקור אש,על מנת לשרוף גופה של אדם!
הם הגיעו לאותה הסמטה והמשיכו עד סופה עד אשר הגיעו למקום אותה הדירה הנטושה.
הם החלו לעלות במדרגות החורקות והחלודות.
סנדי הופתעה לגלות כי אימה לא יושבת על המדרגות כפי שישבה לפני שעזבו את המקום.
הם נכנסו לתוך הדירה הנטושה אך גם שם לא היה כל סימן לאימה.
ג'ון וסנדי החלו לקרוא בשמה: "אמא!היכן את?את כאן בכלל?!" קראה בדאגה סנדי.
-"גברת מורגאן?את נמצאת כאן?היכן את!"קראה ג'ון כשבקולו מתחילה גם כן להישמע דאגה.
כשלא נענתה שום תגובה לקריאותיהם,הם החליטו להיכנס לפנים הדירה.
מאחר והחושך כבר לגמרי הסתער על רחבות העיר,ומקור האור היחיד היה הירח הגדול והמלא,שהאיר באורו המיוחד את השמיים,הצטרכו להדליק את המצית שמצאו.
ג'ון הדליק את האש במצית והתקדם פנימה לדירה,כשלפתע קפא במקומו ואמר בקול רועד:
-"ססס...נננ...דדד..יי!!!! בואי מהר!!!"
סנדי נבהלה מתגובת ג'ון, ורצה במהרה בעקבותיו.
כשראתה את הנעשה,ענייה נפערו מתדהמה,היא לא האמינה למראה ענייה.
ליבה החל להאיץ את פעימותיו,נשימתה הוגברה,וגופה החל לרעוד מפחד הדבר.
המראה היה נורא,היא הוחרדה מאד ולא יכלה אף לנשום למשך מספר רגעים.
המראה שעמד לנגד ענייה היה בהחלט מזוויעה ביותר,היא לא יכלה להאמין שאכן רואה זאת,היא לא ידעה מה לעשות,כיצד להגיב,היא פשוט קפאה במקומה וצמרמורת עזה תקפה אותה...
הנה הרכב שהיה לרודף:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~ThE sToRy I WaNt TeLl
