ואם לא ? | כריס.

היי כאן דני, באלי במבה..

_

בפרק הקודם:

"אני רציני.." שילב אלכס את ידיו "מה ציפית שאני אעשה ?" הוא חזר על אותה השאלה.
"לא יודעת,אבל זה מגעיל מצידך,ולכן..אני לא רוצה שום קשר איתך אלכס !

 לא לראות אותך,לא לפנות אליך,ובטח שלא לדבר איתך !" היא סיימה את משפטה בצעקה ודמעות מלאו את עיניה שוב.
"אנה..." התקדם אלכס אל אנה והתיישב על מיטתה.."אני מצטער,אני לא רוצה להפסיד אותך...." הוא אמר,אך היא התעלמה.
"מאוחר מדיי.." היא קבעה.

_

פרק 8:

אלכס התקרב בעדינות והניח את ידו על ידה של אנה, אבל זאת רק נרתעה לאחור במהירות.
היא התעלמה ממנו. במהירות היא הושיטה את ידה לרצפה ולקחה מגזין והחלה לדפדף ולחקור אותו באדישות.
הוא התסכל עליה בייאוש, הוא הצטער על זה, הצטער על זה כ"כ..
הוא ניסה לשלוח את ידו אליה שוב, עוד לפני שידו נגעה בה היא הביטה בו..
מבט שאסר עליו לגעת בה, עינייה היו כ"כ קרות וחסרות רגש.
דמעות החלו לחנוק את גרונו, הוא השפיל את מבטו "אני מצטער" הוא מלמל ונעלם מהחדר במהירות.
הוא גם לא שכח לטרוק את הדלת אחריו.
אנה הביטה על הדלת, היא לא ידעה מה לעשות עם עצמה באותו רגע.
'שיילך לעזאזל!!$%" צרחה אנה וזרקה את הכרית שלה על הדלת.
"אני שונאת אותך" היא התקשתה להוציא את המילים האלו מפיה.
אבל ביחד עם הדמעות נשתפו המילים החוצה.
הדלת נפתחה כרוח סערה ואלכס פרץ פנימה לתוך החדר.
"מ.. מה אתה.." מלמה אנה בחוסר הבנה מוחלט "שתקי!" הוא ציווה.
הוא עלה על מיטתה והדביק את שפתיו אל שפתיה.
עינייו היו עצומות, הוא התמסר לאותו רגע, לאותה נשיקה.
עינייה של אנה היו פתוחות לרווחה, היא לא האמינה.
היא רצתה להרוג אותו באותו רגע, איך הוא מעז בכלל לנשק אותה אחרי כל זה!?
לאט לאט מבטה של אנה החל להתרכך, היא לא עצרה את אלכס. היא לא הייתה מסוגלת,גופה היה כמעט ומשותק.
הוא התנתק ממנה לאט לאט... עיניים נפתחו והם הביטו אחד בשנייה.
הוא לא רצה לעזוב, והיא לא רצתה לתת לו לעזוב. אבל כל האומץ שהיה בתוכו נעלם בשנייה שנפגשו מבטיהם שוב.
"אני לא יודע איך את עושה את זה,אבל אני מרגיש איתך אחרת." הוא לחש לה כשהוא מרים את סנטרה וגורם לה להביט עמוק אל עיניו.
"אלכס,אנחנו..אנחנו לא מכירים בכלל,מה אתה עושה ?" גמגמה אנה,אך היא כלל לא התחרטה על מה שקרה כאן,רק רצתה להבהיר כמה דברים.
"אני עושה את מה שהייתי צריך לעשות כבר מזמן,אנה." הוא הביט אל עיניה.
אנה חייכה חיוך קל ומיהרה לנשק את שפתיו נשיקה קלה.
'איזו טעות אנה.' היא חשבה לעצמה בזמן שהם מביטים אחד בשני ומחליפים חיוכים.
"סתם שאלה,זאת נשיקה ראשונה שלך ?" שאל אלכס והביט באנה שהשפילה את מבטה לרצפה.
"למה ? רואים ?" היא חייכה קלות והרימה את מבטה אליו.
"מרגישים." הוא צחק.
"היי,אני לא לועג לך,פשוט רעדת." הוא אמר והניח את ידו על שלה.
אנה הביטה על ידו וגחגחה.. "אתה חמוד." היא החמיאה לו והוא הסמיק.
"אני מצטער על הכל אנה,באמת שלא התכוונתי...והשייס הזו,אני עוד אעמיד אותה במקום,אני מבטיח לך !" הוא אמר בטון גאה,היה קל לראות שהוא עומד לעשות זאת בהחלט.
"למה אתה חייב להרוס ?" היא משכה בכתפייה.
"פשוט,מצטער,לא התכוונתי." הוא אמר ונישק את מצחה.
'הלוואי שזה לא ייגמר לעולם הרגע הזה.' התפללה אנה בליבה.
'מעניין מה היא חושבת..' התעניין אלכס בליבו.
"את יודעת..." החל אלכס לדבר אך הדלת נפתחה ולילי נעמדה מולם.
אלכס נירתע לאחור וגירד בראשו,הוא הרגיש קצת נבוך,יותר מדיי.
"שעת הביקורים הסתיימה." פקדה לילי וסימנה לאלכס לצאת מחדר.
"להת'.." לחשה אנה בשפתייה.
"אני אראה אותך מחר." אמר אלכס ונעלם מהחדר.
"ככה את שומרת על עצמך !?!?!?!" טרקה לילי את הדלת ושילבה את ידייה בכעס.
"אמא,לכל הרוחות,אני בת חמש עשרה כבר,והיום הייתה הנשיקה הראשונה שלי,מה הבעיה פה ?!?!" ענתה לה אנה באותה מטבע.
"סליחה ? מה זאת אומרת נשיקה ראשונה שלך ? ככה את שומרת על עצמך ? איפה הכבוד שלך לעזאזל !?!?!" צרחה לילי ובעיניה של אנה עמדו דמעות,היא לא ציפתה לתשובה כזו..ובטח לא מאמה.
"חשבתי שתביני אותי." ניגבה אנה את הדמעה שהחלה לזלוג במהירות.
"ממש לא,אני ממש לא אבין אם ככה את מתנהגת,ועוד עם מי את הולכת ? עם המוטציה הזו ?הבנים האלו מחפשים רק משהו אחד בגיל הזה !" קבעה לילי חד משמעית.
"אני לא רוצה לראות אותו כאן בבית יותר,שמעת ?" היא רקעה ברגלייה.
"אוקי אמא,אני לא אביא אותו יותר לכאן." הורידה אנה את ראשה.
"את לא הבנת מותק,לא כאן ולא בכלל !" אמרה לילי ופנתה אל היציאה.
"מה את אומרת לי בעצם ? שאסור לי להיות איתו ? מה הבעיה כאן אמא ? אני שומרת על עצמי כפי שצריך." יללה אנה.
"זה ממש לא נראה ככה,ואני נורא מצטערת...אני רואה שהבנת לבד." היא סיימה לזנוף באנה ויצאה מהחדר בטריקת דלת.
אנה נשארה עם פה פעור,מצד אחד היא לא בעייתית כלל,ואיינה רוצה לגרום בעיות לאמה ולקלקל את היחסים בניהן,אך מצד שני....היא לא רוצה להפסיד את אלכס,היא לא רוצה להרוס את האוויריה ואת היחסים המדהימים שנוצרו בניהם..עדיין,הוא החבר שלה,הנשיקה הראשונה שלה,איך אפשר לגמור כזה דבר בכזו אכזריות ?
'מה אני אעשה עכשיו ?' היא הניחה את ראשה על הכרית והדמעות הרטיבו אותה.
כל היום היא לא החליפה מילה עם לילי,היא צפתה בטלוויזיה,למדה קצת אנגלית והלכה לישון בעשר בלילה.

"אלכס קום !" ניער שון את אחיו כדי להעיר אותו.
"טוב טוב,אני קם.." אמר אלכס וחיוך התפרץ על פניו.
"אלכס ? אתה רוצה לספר לי משהו ?" שאל שון שאלה והביט באחיו בסקרנות,הוא ניסה להבין מה הוא מסתיר ממנו.
"שום דבר." אמר אלכס והוריד את השמיכה ממנו והתכוון לקום אך שון דחף אותו חזרה למיטה.
"מה אתה מסתיר ?" הוא שילב את ידיו וחייך חיוך זדוני.
אלכס שיפשף את עיניו "כלום." הוא ניסה להתחמק.
"חבל..עשרה לשמונה,אתה לא מוכן,ואני בניגוד אליך הייתי מספר מה קרה..אחרת...אני לא אתן לך לקום !" הוא אמר בחיוך מנצח.
"אוקי..אני ואנה...יחד .." הוא צרח את המילה האחרונה ועיניו נצצו.
"אתה צוחק עלי ? לא רבתם ?" מלמל שון.
"לא,זאת אומרת כן,טוב זוז ..אני אאחר !" דחף אלכס את שון והחל להתארגן.
הוא הגיע לבית הספר בשמונה וחצי, הוא רץ במהירות לכיתה ופתח את הדלת באגרסיביות "אני כאן!" צרח בקול רם "לא אתה לא," נשמעה המנהלת מאחוריו 'הו לא' התפלל אלכס שזאת לא המנהלת. וצחקוקים קלים נשמעו מהכיתה.
"כנס לחדרי אדון צעיר." היא ציוותה עליו והוא אחריה, נכנס מפוחד.
"למה איחור כזה אלכס ? זה לא מתאים לך." אמרה המנהלת וסגרה את הדלת של חדרה כדי שלא יפריעו לה..היא התיישבה מול אלכס ושילבה את ידיה.
"מצטער המנהלת..לא קמתי.." גמגם אלכס..אך הוא אמר את האמת.
"או שנתקעת במחששה עם כל המעשנים ?" חיפשה המנהלת תשובה לכך שהוא נעדר.
"עוד פעם חוזרים על זה ? אני אומר לך שוב,אני לא מעשן..לא מעשן !!!!" הוא הרים את קולו מעט.
"ואני רוצה לדעת מהי הסיבה לכך.." היא חייכה ואלכס שתק.
"אני מחכה." היא אמרה כעבור דקה או שתיים,אך אלכס עדיין שתק.
"אוקי,אני רואה שאתה רוצה להיות מושעה פלוס טלפון להורים,אין בעיה." היא הרימה את השפורפרת.
"חכי !" הדלת של החדר נפתחה ושון הופיע בה.
"לי יש סיבה." הוא אמר וסגר את הדלת אחריו והמנהלת ואלכס הביטו בו בשאלה.

יצא קצר, נחפר על זה.. חיחי^^

הודעה ממש ממש חשובה:

טוב, אנחנו ממש מצטערות שאנחנו לא כ"כ מעדכנות.

הרבה מתלוננים שהפרקים קצרים מידי,

ושאנחנו לא עונות לתגובות ושאנחנו מעדכנות בקושי.

פשוט, אני וכריס שוחות בשיעורי בית ומבחנים.

למה? כי יש לנו בצפר דפוק..

ואתם באמת לא רוצים לדעת מה עובר עלינו בשיעורי מתמטיקה.

אז.. רצינו לבקש סליחה.

בבקשה תיהיו קוצי פוצי ותסלחו לנו, סיבה? אני חמודה.

ושיהיה לכם צום קל למי שצם, למי שלא תהנו מהאוכלXD

כריס תרביץ לי על זה אבל לא נורא.

אני אוטאקו גאה!

ושמתי לב שיש פה הרבה אוטאקואים למיניהם.

אז.. יהיה נחמד אם תביאו לי את המסנ' שלכם כזה ונדבר על יאוי מוחעחעחע

אגב, יש מפגש אנימה ב19.10

הזוכה במבצע של הטלפונים היא: ג'סיקה שכותבת לכם.