קוראיי היקרים! העלילה עוד לא זורמת, היא תתחיל לזרום מפרק 6 והילך. תיהיו סובלנים, יש למה לחכות!

פרק 4 :)

רועי היה בדרך לפגישה עם יוני. פגישה עם גבר אחריי 6 שנים שהוא לא היה עם אף אחד מתוך כוונה רצינית. המקום לגבר עכשיו ריקה ומלאת קוריי עכביש, אף אחד לא דאג לנקות ולטפח, וזה מה שנוצר. אבל הוא בהחלט רצה שכעת מישהו ייתפוס את המקום הזה, הוא הרגיש שכעת הוא מוכן.

בדרך לפאב, הוא קיבל שיחת טלפון מהמזכירה שלו " .. מישהו התרוצץ פה וחיפש אותך לפניי כמה שעות. הוא השאיר מספר טלפון ואמר שאני אחזור אלייו דחוף אם תוכל לקבל אותו מחר בצהריים. "

" מה? מה זאת אומרת התרוצץ? " שאל מבולבל

" הוא שמע שאתה עורך דין אחד הטובים שיש באיזור המרכז והוא רוצה שתייצג אותו במשפט. מה להגיד לו? " אמרה.

הוא נאנח ומילמל שהוא שונא את העבודה הזאת " מי זה? אנחנו מכירים אותו? "

" לא, זה פעם ראשונה שראיתי אותו. הוא רק מסר שקוראים לו אוריאן ושנחזור אלייו דחוף. "

הלב קפץ לרועי מהמקום, הוא רק שמע את השם 'אוריאן' ו'לחזור אלייו דחוף'- זה בטוח הוא. 'הוא בא בשביל לפגוש אותי!' מילמל. אחריי כמה שניות של שתיקה, ניזכר שהמזכירה עוד בקו וענה לה " כן ברור. תגידי לו שמחר שיהיה אצלי ב14:00 במשרד. "

" יש לך פגישה ב14:00, זה לא אפשרי. " הזכירה לו . " אז תפני את הפגישה הזאת " אמר, וניתק את השיחה. הוא חייך. אבל אם זאת, חלק ממנו לא רצה שהוא יבוא מכיוון שהוא באמת רצה לפתוח תקופה חדשה בחיים שלו, שזה אומר - בלעדייו.

אחריי שהגיע לפאב, הוא נשם כמה דקות אוויר והדליק סיגריה. הוא היה בטוח שאוריאן בן משה, האהוב שלו, זה מי שהוא ייפגוש. 'הוא בטוח התגעגע אליי' מילמל וחייך. ' אבל הבטחתי לעצמי שאני אשכח אותו' , הוא זרק את הסיגריה, דרך עלייה בחוזקה וניכנס לפאב, הסתכל שמאלה וימינה בשביל למצוא את יוני שאמר לו שיהיה עם חולצה שחורה ויישב על הבר. הוא הבחין ב2 בנים עם חולצה שחורה, ולכן העדיף שאחד מהם ייפנה אלייו מאשר הוא ייפנה אלייהם. הוא התיישב ביינהם והזמין לעצמו משקה והדליק סיגריה. 'ערסים' מילמל לעצמו כשהוא מסתכל על 2 הבנים עם החולצה השחורה 'המיטל הזאת' נאנח.

לאחר כמה דקות, מישהו הפתיע את רועי מאחור עם נגיעה בגב.

הוא הסתובב וחייך " יוני? "

" רועי? מזל. " השמיע קול אנחה " חשבתי אתה אחד משנייהם " הסתכל על 2 הערסים שיישבו ליידם. " שנזמין ? " חייך.

" לא יודעת, מאז הדף החדש שלו, הוא יוצא כל יום ולא רואה מי מסביבו. כאילו שהוא הציב לעצמו מטרה לפתוח את הדף החדש הזה שלו, אבל בינתיים מה שסביבו- נופל. " אמרה ג'ול למיטל כשהן יושבות על הספה.

" ומה את חושבת? שהוא עוד לא ייראה את הנפילה הזאת? " ענתה מיטל " הוא ייראה אותה, ואחרכך יהיה לו קשה להרים את הכל מחדש ולבנות את הפרימידה כמו שהיא עכשיו. הוא ייבנה אותה עקום ואז היא שוב תיפול. " הוסיפה, לוגמת מהקפה.

" הוא לא ישים לב בחיים. " אמרה והוסיפה " לפחות לא עכשיו כשהוא שקוע במטרה שלו. לא אכפת לו מאף אחד מלבד המטרה, גם מאנשים שהכי אוהבים אותו ושתמיד פה בשבילו. ומיטל, אני לא מתכוונת לדבר איתו, אין לי כוחות לעשות איתו שיחות כאלה. זה כמו לדבר לקיר. "

" למה כמו לדבר לקיר? " התפלאה .

" מדברים אותו והוא מהנהן ומסכים, אבל אחרכך שוכח הכל ועושה את הכל מחדש כאילו לא דיברנו ולא היה הסכם ביננו. ואין לי כוח לחזור על אותו פזמון כל פעם מההתחלה. זה מתחיל לייאש אותי. " ענתה בייאוש.

" אבל את צריכה להתמודד, אתם גרים באותה הדירה "

" אם זה ימשיך ככה, אני עוברת מפה, נישבעת לך. " לגמה מהקפה.

" עד כדיי כך? " הופתעה מיטל בשנית " מה הוא כבר עשה? "

היא גיחכה " מה הוא עשה? מה הוא לא עשה! הוא אמר לי לפניי לפניי כמה ימים 'פעם הבאה שאת מזדיינת עם מישהו תעשי את זה בדלת סגורה.' , הוא לא מפספס הזדמנויות לעקוץ אותי. אפילו כשאמרתי לו היום שאין לי חשק לצאת, הוא לא אמר כלום על זה. הוא פשוט המשיך בשלו. " הגיבה בילדותיות.

" אוי מאמי, את נעלבת מהעקיצות שלו? הוא תמיד עושה את זה,ולא רק לך. פתאום עכשיו ניזכרת להיעלב? לא מתאים לך. את הבוגרת פה. "

" אז נימאס לי מזה, לא רוצה להיות בוגרת, ולא רוצה להיות השרמוטה שמה שכולם רוצים זה סקס. אני לא בובת מין ואני לא שעשוע ומשחק יומי של אף אחד . " ענתה בתקיפות. בהחלט נימאס לה מכל העקיצות של כולם, מכל המשחקים של כולם, ומכל השקרים של כולם. היא רצתה להשתנות ושיכירו אותה בתור בן אדם אחר. וכמו שרועי הציב לעצמו מטרה- כך גם היא.

" זה לא שלא הייתי עם אף אחד 6 שנים, היו פה ושם סטוצים, אבל לא היה משהו רציני. אני מעדיף שלא לדבר על זה, בוא נדבר קצת עלייך. מה..מה אתה אוהב לעשות? " אמר, הוא לא יידע מה לשאול מכיוון שלא היה בפגישה כבר הרבה שנים, אז מה שהיה לו על קצה הלשון- פלט במהרה על מנת לא לגמגם.

" מה אני אוהב לעשות.. שאלה קשה כי אין משהו ספציפי. אני אוהב מאוד ללכת לים, זה הדבר שהכי מרגיע אותי, אני משחק טניס, וסתם, להשתעמם. אני לא אוהב אקשן יותר מדיי. אני אוהב יותר לשבת עם חבר בבית ולראות סרט, מאשר לצאת לבית קפה או פאב, מה איתך? " חייך,

" אני לא יודע להגיד לך כי אני גם לא בןאדם שאוהב אקשן, ואני לא בןאדם שאוהב לצאת יותר מדיי, אני אוהב ללכת לים בלילה ולשחות כשקר, לחשוב על העבר ולאן זה ימשוך אותי בעתיד, ולעזור לג'ול ידידה טובה שלי בחנות שלה. " ענה באיטיות, לקח לו הרבה זמן לחשוב על מה הוא אוהב לעשות.

" איזה חנות יש לה? " הסתקרן.

" מה אתה חושב? " אמר כאילו זו תשובה רטורית.

" חיות? "

" בגדים. אני חולה בגדים. "

" רואים, יש לך טעם נהדר. " החמיא בעדינות, והשיחה המשיכה להתגלגל מפה לשם, ויוני מצא חן בעיניי רועי, ראו את זה מקילומטרים.