אני בת 15 וקצת, בכורה במשפחה, נמוכה, אין לי בטחון עצמי בכלל, אבל אני יודעת לזייף אותו טוב מאד.
לא אוהבת איך שאני נראית - אבל אחרים כן, אז אני משתפת עם העולם פעולה. או לפחות מנסה.
אני בן אדם חומרני ואוהבת ערים גדולות, למרות שאני גרה במקום לא מרכזי בכלל.
אני מכורה לפייסבוק, ובלי מוזיקה אני לא שורדת. שונאת סברס ומתה על סושי. שונאת לעשות ספורט, אבל עושה בכל זאת..
אני מפחדת מהחושך ומהמוות. בנים נוטים לדחות אותי. לפחות אלה שאני כן מתעניינת בהם.
אף פעם לא הייתי בקשר רציני, ואני חושבת שהסיבה העיקרית היא כי אני מפחדת. אני בוגרת יותר מכל בן אדם בשכבה שלי,
אבל אנשים יותר גדולים ממני לא לוקחים אותי ברצינות. למען האמת, כמה שאני מנסה להיות כזו- אני לא מיוחדת בכלל. לא מבפנים ולא מבחוץ.
אני לא פוטוגנית אבל אוהבת להצטלם. אני רגישה ונפגעת בקלות- לפעמים אני מראה ולפעמים לא תגלו את זה בחיים.
לא מבינה צמחונים ולא אהיה כזאת בחיים, אני אוהבת לכתוב אבל אני גרועה בזה, אין לי כשרון- או שאולי פשוט עדיין לא גיליתי אותו.
אני חצופה ברמות שאין לתאר, ומשוגעת באותה מידה. אני ביקורתית, חריפה, אדישה וסנובית, ויכולה להיות ביצ' לא מהעולם הזה.
מתאהבת בקלות, שקטה ליד אנשים מסויימים, אבל אני בן אדם מטורלל, מצחיק, ציני וקולני.
אני מאמינה באהבה ממבט ראשון וגם באהבה אמיתית, ולא מוכנה להתפשר על שום דבר בחיים שלי שקשור לאהבה.
פעם הייתי חברה של כולם, והיום אני מעיפה אנשים מהחיים שלי על ימין ועל שמאל. אני לא בקשר עם מישהו אלא אם הוא ממש קרוב אלי.
אני שונאת אנשים צבועים ולא מוכנה להיות כזו. לרוב אני מסתובבת רק עם בנים, אבל אני ממש לא שרמוטה.
למרות שאני רבה איתם בלי הפסקה- יש לי את המשפחה הכי מדהימה בעולם. הרבה אומרים שיש לי "לוק של עשירה", אבל האמת היא שאני לא קרובה לזה.
אני מוותרת על דברים בקלות יתרה, ואם משהו קטן לא מסתדר- אני זורקת את זה לפח כאילו זה לא קרה.
אני נוטה לסבך את הדברים הכי פשוטים, ואני ילדותית ועקשנית. אם אני רוצה להשיג משהו [כל עוד הוא לא בן]- אני מצליחה.
תמיד לי קורות כל הטעויות והפאדיחות, אני הרפתקנית ומוכנה לעשות כל דבר מסוכן [כמעט], אבל כשזה מגיע לקשר זוגי אני לא מעיזה אפילו לנסות.
יש בי כל-כך הרבה צדדים ותכונות שאי אפשר לדחוס לתוך פוסט אחד אם אני רוצה שמישהו יקרא אותו.
אבל זה פוסט הכירות הגון, לא?
הרעיון לפוסט לקוח מהבלוג הזה.
♥