תכננתי את זה כקיץ הכי מוצלח שיהיה לי אי פעם. הייתי בטוחה שאני אספיק הכל.

למרות שהייתי פה והייתי שם, לא באמת עשיתי יותר מידי חוץ מלעלות על מטוס הלוך, ולעלות על מטוס חזרה.

את כל שאר החופש ביליתי בישיבה בבית. כל התכניות שלי התבטלו- והחופש הזה סומן כמו בשנים הקודמות: כאכזבה גדולה.

תכננתי כל-כך הרבה, ובסופו של דבר גם רבע מהדברים שתוכננו לא יצאו לפועל.

אולי אם לא הייתי קובעת רף כל-כך גבוה לא הייתי מתאכזבת בצורה הזו. בסופו של דבר הצלחתי להרוויח אלף שקלים,

ובמקום לבזבז אותם על בגדים, בילויים ושאר שטויות כמו שאני עושה בדרך-כלל, החלטתי להכניס את הכסף לחשבון בנק שאני אפתח בימים הקרובים,

יחד עם עוד שבע מאות שקלים שחסכתי בשנה שעברה.

השנה הולכת להיות לי שנה קשה, מכל בחינות- לימודית, חברתית, נפשית. אבל אני כבר ערוכה לזה.

עם כל האכזבה מהקיץ הלא-ממומש שהיה לי, "תמיד יש את שנה הבאה".

ואולי אני אצליח למצוא עבודה במשך השנה במקום לנסות לעבוד חודש בקיץ ללא הצלחה. מעניין מי יקבל ילדה בגילי.

אני צריכה כסף עכשיו יותר מתמיד, ואני שונאת להיות תלויה בהורים. שגם ככה לא נותנים לי כסף כל-כך בקלות.

הפעם אני באמת צריכה עבודה. לא רק כדי שיהיה לי כסף לשטויות שלי. כדי להיות עצמאית ואחראית, וכדי להקל על ההורים שלי.

אחלו לי בהצלחה. ♥