שחר הביאה מהקרובים האמריקאים הדתיים שלה שעון מעורר בצורת ילד דתי.

הצלצול שלו זה "מודה אני לפניך..".

אנחנו משתמשות בו כדי לעצבן אנשים.

בסוף אנחנו מפרקות אותו כדי לראות מה יש בפנים, וכשאנחנו מרכיבות מחדש הוא כבר לא עובד.

הוי, הרשלה.

לראות את כל הארגזים והמזוודות וההורים שלוקחים הכל לאוטו

העציצים, בגדי החורף, שמיכת הפוך. 

הספרים, המחברות שנשארו ריקות, שטויות שקיבלנו במהלך השנה.

נעליים, בגדים שלא נשתמש בהם, ציורים שצריך לקחת.

אני לא יודעת מה יקרה לי בשנה הבאה, אני מקווה שזה משהו טוב.

צבא מזדיין, כל הפקידות היו רעות.