פרק 18
"הצלחתי" אמרה מור
הברכיים של מור רעדו ולא היה לך מספיק כוח כדי להחזיק את עצמה רק המיטה עזרה טיפה
"מה את עושה?" צרח גיא שראה את מור
"עומדת!" אמרה מור בקול חלש
"זה מסוכן לך" אמר גיא ומהר רץ לתפוס במור
"רואה הצלחתי" אמרה מור בוכה
"דיי מור תעזבי את המיטה ואני יעלה אותך אליה" אמר גיא
"לא" אמרה מור
"מור אל תבכי יפה תעזבי את המיטה" אמר גיא
"אני יכולה לעמוד לבד תעזוב אותי " אמרה מור
גיא שיחרר אותה מעט מור נפלה וגיא הצליח לתפוס אותה
"רואה?" אמר גיא
"אתה מביא מזל רע" אמרה מור
"או שאת לא יכולה לעמוד" אמר גיא
"תן לי ללכת אליו" אמרה מור
"מור תקשיבי לי טוב,את לפני כמה שעות גססת את לא זזה מהמיטה" אמר גיא והרים את מור למיטה
"אתה תקשיב לי,אני רוצה את ניק שלי" אמרה מור
"אני מאתמול בצהריים לא ישן ושומר אליך ואת בשנייה יכולה להרוג את עצמך אחרי שפעמיים הצלתי אותך?" אמר גיא
"אה.." אמרה מור
"כן את זה לא ידעת, ולא ידעת שאחי הצעיר לבד בבית כי ההורים שלי לא פה לשמור אליו והוא בלי השגחה ואין לי מושג מה איתו" אמר גיא
"איפה ההורים שלך?" שאלה מור
"נהרגו בתאונת דרכים ואני הייתי הפרמדיק אני ראיתי אותם מתים" אמר גיא
"אני מצטערת" אמרה מור
"זאת לא אשמתך אבל את צריכה להבין אני פה עוד רגע חותך וירידים כי אחי לא עונה לטלפון את צריכה להבטיח לי שאת לא עושה שטויות כי אני נוסע לראות איפה הוא" אמר גיא
"אוקי" אמרה מור
"נתראה עוד שעה" אמר גיא והלך
"טוב" אמרה מור וראתה שגיא יצא
נקודת מבט של מור
טוב עכשיו אני יכולה לצאת לניק אמרתי לעצמי
הוא השאיר פה קביים אמרתי והסתכלתי על הקביים
הנה ההזדמנות לראות את ניק חשבתי והצלחתי לשבת במיטה
**סוף נקודת מבט**
"מה את עושה?" שאל האח האחראי
"יורדת לבקר את חבר שלי" אמרה מור
"אסור לך" אמר האח
"ומי אתה שתעצור אותי?" אמרה מור והתקדמה למעליות
"עצרי עכשיו" אמר האח
"לא" אמרה מור ונכנסה למעלית
"שיט " אמר האח וירד במדרגות ועצר בכול קומה אפשרית
"ניק ג'ונאס באיזה חדר?" שאלה מור
"מי צריכה?" שאלה האחות
"חברה שלו" אמרה מור
האחות הסתכלה על מור ואמרה "את לא בטיפול נמרץ?"
"לא יודעת,לא אכפת לי באיזה חדר הוא?" שאלה מור
"אסור לי לומר לך את צריכה לחזור למעלה" אמרה האחות ומור כבר לא הייתה שם
"הייתי בחדר הזה כבר איזה מספר הוא?" שאלה מור את עצמה
"16 כמו היום לידה שלו" אמרה מור והלכה לחדר 16
"מור?" שאל ג'ו
"ג'וזפונייי התגעגעתי אליכם!" אמרה מור
"ג'וזפונייי?" שאל ג'ו
"דקסמול,גלגלוש,נייקי וקוו" אמרה מור
"מורקי" צעקו כולם
"איפה היית?" שאלה דקל
"טיפול נמרץ" אמרה מור
"והעבירו אותך?" שאלה גל
"לא ברחתי משם" אמרה מור
"מור זה מסוכן לך" אמרה דקל
"לא אכפת לי!" אמרה מור
"מור את עכשיו חוזרת לשם" אמרה גל
"NICK TALL TO DEKEL AND GAL THAT IM OK!" אמרה מור
"YOU ARE NOT OK" אמר ניק
"נו תבינו אני בסדר" אמרה מור מזיעה
"מור יש לך חום" אמרה דקל
"לא אין לי" אמרה מור
"תני לי לבדוק" אמרה דקל
"תבדקי" אמרה מור ודקל שמה לה יד על המצח
"פאק את בוערת בואי עכשיו" אמרה דקל והושיבה את מור על הכיסא גלגלים
"לא" אמרה מור וניסתה לקום
"גל תעזרי לי להוציא אותה
"הנה היא" אמר האח והצביע על מור
"תגיד לי איך החולה היחידה שיש לכם בטיפול נמרץ ושהיא בקושי יכולה לעמוד בורחת לכם?" שאלה דקל
האח התחיל לגמגם מולה
"במיוחד שיש לה חום גבוהה" אמרה דקל
"לא היה לה חום אולי שעתיים ככה" אמר האח
"אבל עכשיו היא בוערת!" צרחה גל
האח לקחת את מור למעלה
"חשבתי שאמרו לך לא לעשות צרות?" אמר האח
"רק רציתי לראות אותו" אמרה מור
"את עכשיו יכולת להרוג את עצמך בשנייה" אמר האח
"קר לי" אמרה מור
"יש לך חום "אמר האח והכניס את מור למיטה
"אני יורד לקרוא לעזרה אל תעזי לזוז" אמר האח ורץ החוצה
"אני חייבת לחזור" אמרה מור
"אוקי בוא תעזור לי" אמר האח שהוא נעזר בעוד מישהו
"תקשור אותה למיטה אני יחבר לה את העירוי" אמר האח ושניהם התחילו לעשות את המשימות שלהם
"דיי,תנו לי ללכת" מלמלה מור
"מור הכול יהיה בסדר" אמר האח בזמן שהוא מכניס את העירוי
"הנה גיא" אמר האח שני
"מה קרה פה?" שאל גיא
"גיא תעזור לי" אמרה מור
"היא ברחה ועלה לה החום" אמר האח
"אמרתי לך לא לזוז" אמר גיא
"אמרתי לך שחבר שלי פה" אמרה מור בשקט
"תגידי לי את רוצה להרוג את עצמך?" שאל גיא
מור התחילה למלמל מילים לא ברורות
"מדדתם לה בכלל חום?" שאל גיא
"לא" אמר האח
"הכול אני צריך לעשות לבד?" שאל גיא הביא מד חום ושם אותו בפה של מור
"מור לא לזוז" אמר האח
"39.6" אמר גיא
"גבוהה" אמר האח
"תרד להביא לי את האופטלגין החזק ומים" אמר גיא והאח ירד להביא
"קח" אמר האח הביא לגיא ויצא
"מור תבלעי את זה" אמר גיא ושם למור את הכדור בפה
מור בלעה את הכדור וגיא שיחרר לה את יש ימין מהמיטה
"אחי חי הוא פשוט ישן עד שהגעתי הביתה" אמר גיא
"אני שמחה, אולי בדקת עם ההורים שלי חזרו מהנהר בארה"ב פשוט הם ואני טבענו שם לפני כמה שנים ואז הם מתו" אמרה מור
"מור ? את בטח הוזה" אמר גיא
"לא גיא,אני ניצלתי הם מתו וחייתי ברחוב הרבה זמן" אמרה מור
"טוב מור את צריכה לנוח אני שומר אליך פה" אמר גיא ומור נרדמה
אחרי שעתיים
"גיא?" אמרה מור
"אממ" הוציא גיא קול
"אני לא מרגישה טוב" אמרה מור וגיא התעורר
"מה?" שאל גיא
"אני הולכת להקיא" אמרה מור גיא הביא את השקית של ארומה ומור הקיאה פנימה
"את בסדר?"שאל גיא
"לא" אמרה מור
סורי על האיחור פשוט היה לי מבחן ענק במתמטיקה
ראיתם את הפרקים הראשונים של ג'ונאס?
פשוט חלומי החיוך של בעלי
אפרופו בעלי מחר הוא חוגג 17
והבלוג חוגג שנה ו11 ימים!!!!
אז מזל טוב לבלוג היפה שלייי שרשרו תגובות 3>
לכבוד היום הולדת של בעלי והבלוג אני ישנה עיצוב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
