סורי שמלא זמן לא עידכנתי
פשוט מלא עומס
הנה הפרק :)
פרק 19
"מור דברי איתי" אמר גיא
"אני לא מרגישה טוב" מלמלה מור שוב ושוב
"הדבר היחידי שאכלת זה את הכדור ובלעת אותו" אמר גיא
"מה?" אמרה מור
"את אלרגית למשהו?" שאל גיא
"לא יודעת" אמרה מור
"שיט! עכשיו באמת אל תזוזי" אמר גיא ורץ לטלפון
"הלו?" אמר אריק
"אריק תעלה דחוף לפה!" צרח גיא לטלפון וניתק
אריק הגיע לטיפול נמרץ
"מה קרה?" אמר אריק מתנשף
"מור אלרגית לאחד החומרים באופטלגין והיא לקחה כדור" אמר גיא
"יש באופטלגין בין 7-9 מרכיבים פעילים שיכולים לעשות משהו" אמר אריק
"הרוב מקבלים אלרגיה מ..?"שאל גיא
Starch" " אמר אריק
"אוקי איזה כדור יש בלי החומר הזה?" שאל גיא
"אין שום כדור" אמר אריק
"מה?" שאל גיא
"אין שום כדור זה החומר הראשי זה שמוריד חום ומשכך כאבים" אמר אריק
"שיט אני ילך לתת לה מים ובינתיים תלך לחפש מוריד חום בלי החומר הזה" אמר גיא והביא בקבוק מים למור
"אני לא צמאה" אמרה מור
"לא אכפת לי את שותה עכשיו לפחות חצי בקבוק" אמר גיא
"לא" אמר מור
"כן מור זה עניין של חיים ומוות" אמר גיא
"לא רוצה" אמרה מור
"נו מור בכדור שבלעת יש חומר שיש סיכוי שאת אלרגית אליו עם תשתי את המים זה ידלל את החומר" אמר גיא
"טוב.." אמרה מור ולקחה את הבקבוק
"יופי אריק הלך לחפש תרופה בלי החומר הזה" אמר גיא
"לא,אני לא הולכת לבלוע עוד כדורים!" אמרה מור
"זה יהיה בזריקה" אמר גיא
"עוד יותר לא!" אמרה מור
"אני לא הולך לריב איתך אני זה שמחליט" אמר גיא והסתכל על מור שהיא שותה
"הנה חצי בקבוק" אמרה מור
"יופי עכשיו את החצי השני" אמר גיא
"אתה אמרת לי לשתות 0.75 ואני שתיתי" אמרה מור
"ועכשיו אני אומר לך לשתות את ה0.75 השני" אמר גיא
"אבל.." התחילה להגיד מור
"אמרנו שאני המחליט" אמר גיא ושתק
"אוף,אני לא שותה זה נשאר כאן" אמרה מור והניחה את הבקבוק בצד
"מור את אלרגית לחומר הכי מסוכן בכדור! עם לא תגמרי לשתות החומר יכול לגמור אותך!" גיא אמר והסתכל על מור
"אני לא יכולה יותר" אמרה מור
מצאתי תרופה בלי החומר" אמר אריק מתנשף
"זריקה?" שאל גיא
"כן,למה היא לא שתתה את כל הבקבוק?" שאל אריק
"היא לא יכולה יותר" אמר גיא
"את צריכה לגמור את הבקבוק או לפחות עוד רבע" אמר אריק
"אני ינסה" אמרה מור ושתתה רבע בקבוק
"אוקי עכשיו גיא יזריק לך ואת צריכה לנוח" אמר אריק
"סטופ!,אין מצב שאתה מזריק לי משהו!" אמרה מור
"עם אני או גיא לא יזריקו לך את זה המצב שלך יחמיר" אמר אריק
"מור זה 3 שניות את מרגישה דקירה בווריד וזהו" אמר גיא
"ממש לא!" אמרה מור בכעס
גיא חיטא למור את היד
"אתה ממש לא מזריק לי" אמרה מור
"תחשבי שניק פה" אמר גיא ותפס למור את היד
"לא בבקשה לא,תשחרר אותי" בכתה מור
"בואי נסכם שאני משחרר אותך ואת נותנת לי להזריק לך" אמר גיא
"לא.. אני ממש לא רוצה" בכתה מור
"את לא תרגישי את זה" אמר גיא
"זה לא זה.." אמרה מור
"אז?" שאל אריק
" ברחוב חייתי עם מישהו, הוא לא ידע איך קוראים לו אבל הכינוי שלו היה חתול ,והוא הזריק לעצמו מנת יתר ומאז אני מפחדת ממזרקים כל פעם שאני רואה מזרק את רואה את חתול מולי" אמרה מור
"את לא תרגישי" אמר אריק
"תסתכלי על אריק ואני יזריק לך" אמר גיא
"אני ממש מפחדת" אמרה מור
"אל תדאגי ילדה אני נשבעתי שאני יעשה הכול כדי לשמור אליך" אמר גיא
מור הסתכלה לגיא בעיניים ואז הסתכלה על האריק בעיניים וגיא הזריק לה
"איי זה כואב" אמרה מור מחזיקה את הצמר גפן
"לא הרגשת כלום" אמר גיא
"טוב עכשיו עדיף שתנוחי ובאמת אל תזוזי לשום מקום" אמר אריק
"גיא אתה מלאך" אמרה מור ונרדמה
"יופי עכשיו אני הולך לישון אני מת אריק אתה יכול ללכת הביתה" אמר גיא
"אתה צריך ללכת הביתה לא ישנת מאז שהיא פה!" אמר אריק
"אריק אני נשבעתי" אמר גיא
"אתה תקרוס" אמר אריק
"אני יקרוס עם אני לא יהיה פה" אמר גיא ונרדם
"תיזהר" אמר אריק והלך
בבוקר
גיא הרגיש ליטוף
"אממ" אמר גיא
"אני מצטערת שהערתי אותך" אמרה מור
"אני הייתי צריך לקום לפנייך" אמר גיא
"אז היית צריך להתעורר לפני 3 שעות" אמרה מור וצחקה
"3 שעות? ב3 שעות יכולת לטייל בכל הבית חולים" אמר גיא
"באמת טיילתי" אמרה מור בצחוק
"מה?" שאל גיא
"לא באמת" אמרה מור
"יש לי שאלה,את ליטפת אותי?" שאל גיא
"כן אתה ממש מלאך שאתה ישן" אמרה מור
"תודה" אמר גיא
"אתה מרשה לי ללכת לניק?" שאלה מור
"לא עד שאני ימדוד לך חום" אמר גיא והוסיף "מה השעה?"
"9 וחצי" אמרה מור
"מאוחר,הייתי צריך למדוד לך ב7 וחצי" אמר גיא
"אבל ישנת" אמרה מור
"אז בנינו שישנתי טוב?" אמר גיא
"כן" אמרה מור
גיא קם לקח את המדחום והכניס למור לפה
"38.9" אמר גיא
"יופי גם הזרקת לי משהו וגם הוא לא עזר" אמרה מור
"אני מחבר אותך לאינפוזיה וזה אומר שאת הולכת לשכב הרבה שעות בלי לזוז קפיש?" אמר גיא
"לא עוד מחטים!" אמרה מור
"אני לא שואל אותך" אמר גיא והכין את האינפוזיה
"בבקשה" אמרה מור ועשתה פאפי פייס
"לא עוזר" אמר גיא וחיפש למור ווריד
"לא רוצה" אמרה מור
"את תרגישי רק את המחט נכנסת" אמר גיא וחיטא למור את היד
"לאלאלא!" אמרה מור
"אני יקשור לך את היד למיטה" אמר גיא
"לא" אמרה מור
"אז תני לי שנייה" אמר גיא
"לא" אמרה מור
גיא קשר את הידיים של מור למיטה
"אל תזוזי וזה לא יכאב" אמר גיא והכניס את המחט
"איי זה כאב" אמרה מור
"זהו עכשיו את שוכבת ככה בלי לזוז ואני פה ישמור אליך" אמר גיא
אצל ניק
"מה עם מור?" שאלה דקל
"אני לא יודעת" אמרה גל
"ניק לך לבדוק לך יתנו ליכנס" אמר ג'ו
"אוקי" אמר ניק ולקח את הקביים ועלה למחלקה שמור נמצאת
"אריק?" צעק גיא
"לא זה ניק" אמר ניק ונכנס
"אסור לך ..התחיל להגיד גיא
"ניק שלי!!!!!!" צעקה מור
"להיכנס לכאן אבל אני מאשר לך" סיים גיא את המשפט
"מור את חייה!"אמר ניק וחיבק את מור
"כן תיזהר על היד שלי" אמרה מור והצביע על האינפוזיה
"היא עדין לא בריאה" אמר גיא
"נכון,אבל אני יבריא" אמרה מור
"כן" אמר ניק
"טוב ניק כדי שתלך צריכים להגיע אליך רופאים וגם למור" אמר גיא
"תן לי רק שנייה" אמר ניק והתקרב למור
ניק נישק את מור והלך
"מור כדי שתנוחי עד שהרופאים יבואו" אמר גיא והרופאים נכנסו
מור התחילה לצחוק ולהשתעל
"זהירות לא להיחנק,תרימי את הידיים" אמר הרופא וגיא דפק בעדינות למור על הגב
"מתי מדדת לה חום?" שאל הרופא
"לפני שעה ככה" אמר גיא
"תכניסי לפה" אמר הרופא
גיא עשה למור סימנים אבל מור לא הבינה
"38.9 " אמר הרופא
"החום אותו דבר והיא אלרגית לכדורים בלילה נתנו לה בזריקה וזה הוריד את החום בטיפה" אמר גיא
"אי אפשר לתת יותר זה חומר חזק והוא אמור להיות ל12 שעות" אמר הרופא
לא עברו" אמרה מור
"אתה לא יכול לעשות כלום חוץ מלהגביר את המינון של האינפוזיה" אמר הרופא
"הוא הכי גבוה שאפשר" אמר גיא
"מה עושים?" שאלה מור
"את צריכה לנוח לא לזוז הרבה ואין טיפול תרופתי,תחבר אותה למוניטור ותדווח על כל משהו מוזר" אמר הרופא והלך
"מה זה היה??" שאלה מור
"חכי שנייה אני ידביק לך את המדבקות של המוניטור" אמר גיא וקילף את המדבקה
"תקשיב אני רוצה ללכת לחברות שלי ולניק עברתי הרבה בחיים ואני ישרוד גם את זה" אמרה מור
"תקשיבי את שרוטה?,את בטיפול נמרץ וחיברו לך מוניטור זה אומר שאת לא במצב טוב" אמר גיא
"אני מרגישה טוב,אולי המדחום דפוק?" שאלה מור
"לו ולי אין את אותו מדחום" אמר גיא
"אז הפה שלי דפוק" אמרה מור
"תקשיבי לי,תנוחי אני צריך שיחת טלפון דחופה אני פה חוץ לחדר אל תזוזי" אמר גיא ויצא
הטלפון
"גיא?" ענה הקול המנומנם
"מה אתה דפוק אחי?" שאל גיא
"מה?" שאל אח של גיא
"אתה ישן! קבענו שתבוא להביא לי שתייה ואוכל!" אמר גיא
"אני מתלבש ובא" אמר אח של גיא ויצא
בחדר של ניק
"ניק איך היא מרגישה?" שאל ג'ו
"לא יודע" אמר ניק
"איך היא ניראת?" שאלה גל
"יפה" אמר ניק
"מה זה יפה? היא ניראת טוב?" שאלה דקל
"לא זוכר" אמר ניק
"טוב הרופא צריך לבוא אלי אז עדיף שאני יהיה במיטה" אמר ניק
"נראה לי הוא בא" אמר קווין
"אתם יכולים לצאת מהחדר בבקשה?" אמר הרופא
"כן" אמרו כולם ויצאו
"ניק?" שאל הרופא
"כן" אמר ניק
"אתה יכול להסתובב ולהוריד חולצה?" שאל הרופא
"כן" אמר ניק והוריד חולצה
"אוקי אין הרבה חתכים,אני ימרח לך משחה היא תעזור לך להחלים ואל תשים חולצה עד שזה לא יבריא" אמר הרופא ומרח את המשחה ויצא
מחוץ לחדר של ניק
" אני רוצה לראות את מור" אמרה דקל
"גם אני" אמר ג'ו
"בואו נעלה ונראה אותה" אמר קווין
"ננסה להיכנס" אמרה גל
והם עלו לטיפול נמרץ
"מורקי?" אמרה דקל
"מי זה?" שאל גיא
"אנחנו נכנסים" אמר ג'ו וכולם נכנסו
"אתם לא יכולים להיות פה" אמר גיא
"דקל,גל,ג'ו,קוו" אמרה מור
"מורקי" צעקו כולם
"אתם חייבים לצאת" אמר גיא
"למה?" שאל ג'ו
"כי מור חולה" אמר גיא
"מורקי מה יש לך?" שאל קווין
"חום" אמרה מור
"הזיות ואת מרותקת למיטה" אמר גיא
"איזה הזיות?" שאלה דקל
"כל הלילה שכבת ומלמלת דברים כמו נהר וצעקת כמה פעמים אמא ואבא" אמר גיא
" זה לא הזיות" אמרה מור
"מה?" שאל גיא
"מה זה כל האנשים פה?" שאל ....
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
איזה פרק ארוך??
פרגנתי :)
בבקשה תגיבו
אין לי תגובות בשום מקום
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
