יש לך קעקוע על היד
ושמי רשום עליו
אבל מה זה עוזר לי עכשיו
חשבתי שתהיי איתי לעד
את לא רוצה אליו
אבל מה זה עוזר לי עכשיו
משהו בין שנינו נעלם
משהו הלך לו לעולם
משהו בין שנינו לא מובן
משהו נשמע לא מכוון
כתבתי לך שירים של אהבה
כמה את מתוקה
שאת כמו סוכריה
האם להיות בך מאוהב
אבל מה זה עוזר לי עכשיו
משהו בין שנינו נעלם
משהו הלך לו לעולם
משהו בין שנינו לא מובן
משהו נשמע לא מכוון
אמרת לי שעדיף להיות לבד
אני לא בוכה כמעט
אני לא נעלב
אבל מה זה עוזר לי עכשיו

מחקתי את מה שכתבתי פה קודם ,
סתם היו יותר מידי רגשות נכונים כ"כ . שלא הרגשתי בנוח שזה פה.
שלווה ,
כמו של שישי בערב , שניה אחרי שאמא מדליקה את הנרות.
כמו של גשם ראשון , כשיושבים מתחת לפוך וטוחנים איזה סרט.
כמו אחרי שמבלים כל היום בבריכה ומתקלחים , ומרגישים נקים , גם מבפנים וגם מבחוץ.
כמו שניה לפני סוף החופש , כשנהנהים מרגעים אחרונים של שקט מלימודים.
כמו אמצע חופש , כשעבר עליך כבר חודש שלם של לא לעשות כלום.
כמו רגע לפני שמשהו ממש טוב עומד להגיע.
כמו כשמסיימים לקרוא ספר,
כמו שמרגישים שמתבגרים,
כמו שמרגישים שאין דאגות , וזה לא שאין , פשוט שפתאום אין להן משמעות.
כמו שאתה מאוהב , וכל הגוף שלך מתמסר לפעימות של הלב.
כמו כשמישהו אומר לך משהו שגורם לך הרבה מאוד שלווה,
כמו לשמוע שיר שמחזיר אותך לכל הילדות שלך, לימים הכי יפים שלך,
כמו לעשות משהו שאתה ממש ממש אוהב ,
כמו לאכול גלידה,
כמו לחבק מישהו , חיבוק ארוך וחזק,
כמו לדבר עם בנאדם אהוב אל תוך הלילה,
כמו לא ללכת לישון ,
כמו להיות אתה , ורק אתה
בלי שקרים ומסיכות , בלי צביעות
כמו להתמסר לגמרי לשלווה הזאת ,
כמו עכשיו.