בלי הרבה הקדמות..
פרק 8:
"תסלחי לי.." ביל לחש והתקרב אל שפתיה של סנדי באיטיות.הוא נישק את שפתיה ברכות. בהתחלה היא התנגדה מהר מאוד נכנעה לפרפרים שהיו בבטנה. היא העבירה את ידיה אל צווארו ואז היא קלטה מה היא עושה.
"מה אתה חושב שאתה עושה?" היא צעקה והניפה את ידה לכיוון לחיו של ביל.
"את נהנית מהנשיקה.." ביל אמר בחיוך ותפס את ידה, כך שהיא לא יכלה לסטור לו.
"כן.. מה?? לא!" סנדי גמגמה והסמיקה כאשר קלטה שהמגבת שהסתירה את גופה הייתה מונחת על הרצפה.
"ביל תעוף מפה!!" היא צרחה.
"אוקיי.." ביל אמר ושלח לה נשיקה באויר לפני שיצא מהחדר.
"גברת סנדי שטרן אפשר לדעת למה נישקת אותו בחזרה??" סנדי שאלה את עצמה.
"את משתגעת ללא ספק" היא סיימה בזאת את הדיאלוג הקצר עם עצמה והלכה להתארגן לקראת הדייט עם ראיין.
- בסוויטה של התאומים -
יצאתי מהאמבטיה עם פיג'מה קצרצרה אך מחממת והופתעתי לראות את ביל יושב עם חיוך חולמני על שפתיו.
"בילי? אתה בסדר?" שאתי בחשדנות וקיבלתי ממנו הנהון נמרץ.
"האמבטיה פנויה.." אמרתי וביל נע לכיוון האמבטיה בדילוגים?!
"טומי?!" צעקתי לו, וראשו הציץ מהמרפסת.
"רק רגע.." אמרתי ויצאתי אל המרפסת, בה ישבו טום ואשלי.
"אני חושבת שמשהו לא בסדר עם ביל.." אמרתי ולקחתי לטום את הסיגריה שלו.
"את לא אמורה לא לעשן?" טום שאל בהרמת גבה.
"אני מתחילה עכשיו.." קרצתי ולקחתי שאיפה מהסיגריה הדולקת.
"מה אמרת על ביל?" אשלי שאלה כשנשפתי את העשן.
"שהוא מדלג בחדר!! משהו עובר עליו!!" אמרתי ואשלי צחקה כשדימיינה את ביל מדלג ברחבי החדר.
"בטח זה קשור לסנדי.." אמרתי ולקחתי עוד שאיפה מהסיגריה החצי גמורה.
"אבל לסנדי יש חבר, לא?" טום שאל וגבתו עלתה למעלה שוב.
"כן.." אמרתי מהורהרת וכיביתי את הסיגריה הגמורה.
"אני יודעת!" אמרתי בשמחה "רק שנייה.." הוספתי ורצתי לסוויטה שלנו.
"היי.." אמרתי לסנדי ששכבה על המיטה כשגופה רפוי ומידי פעם זולגות מעיניה כמה דמעותת קטנות ולא רצויות.
"מה קרה?" שלתי והתיישבתי לידה. למה שקרה קודם לא הייתה חשיבות יותר.
"אני וביל התנשקנו.. ואני אהבתי את זה!!" סנדי אמרה והפעם דמעותיה לא פסקו אלא זלגו וזלגו.
"ואת בוכה כי..?" שאלתי אותה. ביל ממש חמוד. מה הבעיות??
"כי יש לי חבר!! וגם זה ביל!! הבכיינית מהסוויטה הצמודה.. זוכרת??" סנדי אמרה כמובן מאליו ומחתה את דימעותיה, כשהיא מקווה שלא יגיעו עוד.
"עכשיו כשמסתכלים על זה ככה.." אמרתי "זה ניראה אחרת" השלימה בחצי חיוך.
"אז מה תוכניותייך להערב?" שאלתי כשראיתי את השמלה האדומה מונחת על הכיסא בעדינות.
"אני יוצאת עם ראיין.." היא אמרה וסומק הציף את לחייה כשחשבה על מה שהיא מתכננת.
"סנדי!!" צווחתי וקפצתי עליה.
"מה?" היא שאלה והסומק העמיק.
"אתם הולכים לעבור שלב!!" צווחתי שנית וחיבקתי אותה.
"אז אתן משאירות לי את הסוויטה?" היא שאלה.
"ברור... תמשיכי להתארגן.. אני יודיע לאשלי.." אמרתי לה ויצאתי מהסוויטה שלנו אל הסוויטה של התאומים.
"שלום!!" נכנסתי לחדר וראיתי את טום, ביל, גוסטב, גיאורג ואשלי בוהים במסך הטלויזיה.
"שלום.." הם מלמלו במקהלה.
"אשלי סנדי צריכה את הסוויטה להלילה.. אז אנחנו פה.." הודעתי וקפצתי על ברכיו של ביל.
"שמנמונת.." אמר בציניות.
"נכון?" אמרתי והצבעתי על הצמיגים שהיו ביריכיי ובמותניי.
"נכון שלא?" אשלי אמרה.
"אשלי צודקת.. את יותר רזה ממקל.. כמה את שוקלת?" טום אמר בדאגה וגוסטב וגיאורג גיחכו מרוב שהם דמו לאימם.
"אני שוקלת המון!! ארבעים וחמש קילו!!" אמרתי בדרמטיות.
"את מודעת לזה שאת בדרך לאנורקסיה?!" ביל שאל בכעס. אני מכירה אותם בקושי שבוע וכבר הם מתערבים??
"אתה לא אמא שלי!! היא מתה כשהייתי צריכה אותה וגדלתי לבד!! אני דאגתי לעצמי כל החיים שלי ואני ימשיך ככה!! אוקיי?!" צעקתי. איך הם יכולים להבין אותי?? אותם יאהבו גם אם הם יהיו שמנים וגם אם יהיו אנורקסים, כי אוהבים אותם בגלל המוזיקה. ואותנו, הדוגמניות אוהבים לפי המשקל, לא?
"בואי.." ביל אמר ומשך אותי לרפסת.
"אני יודעת שאת חושבת שאנחנו לא מבינים. הם אולי לא מבינים.. אבל אני מבין.. את חושבת שיש לך גוף מכוער ושאת שמנה וכל דבר עם טיפה קלוריות מחליא אותך.. אני יודע. ואני מכיר את זה.. אני הייתי כזה לפני כמה שנים. אבל טום ואמא שלי עזרו לצאת מזה. והוציאו ממני שבועה שאני לא יגרר לזה שוב. ואני מבקש ממך שתבטיחי לי שאת לא תרדי יותר במשקל כי זה מזיק לך.." ביל אמר והסתכל בעיני. ראיתי דאגה ואהבה וחום. מה שחסר לי כל חיי. חיבקתי אותו וניסיתי שלא לבכות.
"אני לא יכולה.." לחשתי לו וניגבתי דמעה שנפלה.
"ביל בבקשה אל תדבר על זה יותר.." ביקשתי ונכנסתי לסוויטה בעוד על פניי עולה מסכה של חיוכים .
"או לה לה ביל ואלכס??" גיאורג שאל והצמיד את אצבעותיו.
"כן.. לא ידעת? אני וביל חברים. היינו במרפסת והוא נישק אותי כל כך טוב.." אמרתי וגילגלתי עיניים.
"באמת??" גיאורג שאל בתקווה.
"לא.." ביל אמר וצחק.
"אוך.. אתם מעצבנים.. ואני חשבתי שיש לו חברה" גיאורג אמר ועיקם את פניו.
"אתה יודע.. אם תמשיך להחמיא לי בעוד כינויי חיבה כאלה כמו מעצבנת אני עלולה להסמיק.." אמרתי בציניות.
"להמשיך?" גוסטב שאל.
"גוסטי אני לא מסמיקה ברבים.." אמרתי בחיוך מזוייף, השיחה עם ביל לא יצאה לי מהראש וכבר התחלתי לחשוב שהוא צודק.
"מה לעזעזל?? גוסטי??" גיאורג צחק.
"גוגי אל תצחק על גוסטי.." אמרתי וגיאורג פער את עיניו.
"אני גוגי?? זה שם של דובון!! ואני הרזתי!!" גיאורג אמר.
"טוב דובונים שלי.. אני הולכת להציק לסנדי.. בהביי.." אמרתי בחיוך ויצאתי מהסוויטה.
"מה הקטע של השמות??" גיאורג שאל בהרמת גבה.
"היא לא בדיוק שפויה. זה חלק מהדפיקות שלה.." אשלי אמרה בגיחוך.
"לזה שהראש שלה לא בסדר כולנו שמנו לב.." גוסטב גיחך.
- סנדי ואלכס -
"מאמי?" נכנסתי לחדר בשקט כשראיתי שסנדי נירדמה על הספה.
"שלום יפה שלי!!" דיויד אמר כשנכנס מהמרפסת ועל פניו הבעה מבשרת רעות.
גיבו
בבקשה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
