שאלום שאלום..
אני פה עם מצב רוח משופר קצתP:
מי היה מאמין שהבצפר אחראי לזה?
לראות את כולן היה כל כך טואוב!!
כמה התגעגעתי*~*
ממ' טוב אני חושבת שכדאי שאני יפנה את הבימה לפרק 9
פרק 9:
- סנדי ואלכס -
"מאמי?" נכנסתי לחדר בשקט כשראיתי שסנדי נירדמה על הספה.
"שלום יפה שלי!!" דיויד אמר כשנכנס מהמרפסת ועל פניו הבעה מבשרת רעות.
"אבא!!" אמרתי וחיבקתי אותו, בעוד שהוא רק חיזק את החיבוק והחל לבכות.
"אתה בסדר??" שאלתי נדהמת.
"אני כן. מקס לא." הוא אמר ופערתי את עיני.
"מה קרה למקס?" שאלתי בפחד, לא בטוחה שאני רוצה לדעת.
"הוא נדרס.." דויד לחש וחיבק אותי מחדש, אך הפעם זאת אני שבכיתי.
"אתה צוחק עלי נכון?? תכף יצאו מצלמות וכל השטויות האלה.. מקס זה בסדר אני מאמינה לזה, תצא.." הדחקתי את העובדה.
"אלכס זה אמיתי.." דיויד אמר בראש מורכן.
"לא!! זה לא!!" צווחתי.
"כן זה כן.. תפסיקי להדחיק.." הוא אמר וניסה לסדר את שיערי הפרוע אך ללא הצלחה.
"אח שלי לא נדרס!!! הוא בסדר גמור והוא מחכה לי יחד עם ניקול בבית!!" צעקתי.
"מה קורה פה?" סנדי התעוררה מצעקתי.
"מקס נדרס.." דיויד אמר בכובד ראש וביל טום ואשלי נכנסו לסוויטה באותו הרגע.
"הוא מה?!" אשלי וסנדי צעקו יחד.
"נדרס.." לחשתי ונפלתי על ברכי בבכי, החדר הפך לקטן יותר ויותר והקשה עליי לנשום, חשבתי רק על האח הגדול שלי. שכרגע יכול להיות מת.
"אלכס מקס זה אחיך הגדול?" ביל שאל וליטף את שיערי.
"כן.." סנדי ענתה במקומי וזרם של דמעות החל לשטוף את פניה.
"בואי נלך לבקר אותו.." טום הציעה וחיבק את אשלי שהחלה לבכות גם היא.
"בואו.." ביל תמך בי ודיויד בסנדי והלכנו לבית החולים. כשפנינו מלבריקות מדמעות.
- בבית החולים -
"איפה מקס שוורץ?" דיויד שאל כשהגיע אל הדלפק בכניסה לבית החולים.
"חדר 258. עורכים לו בדיקות כרגע.." המזכירה חייכה בנעימות והציעה לנו לשתות משהו מהמכונה שנמצאה במקום, כולנו הודנו לה והלכנו אל המעליות כדי להגיע אל חדרו של מקס.
אחרי עשרים דקות של המתנה הרופא יצא מחדר.
"מי הקרובים של שוורץ?" שאלו בעודו מעיין בפינקסו. כמובן שנעמדתי לצידו מיד.
"את יכולה להיכנס לראות אותו.. את ניקול, נכון?" שאל הרופא וגם הוא חייך חיוך נעים.
"לא.. אני אלכס, אחותו.. למה שאלת?" שאלתי אותו וניגבתי את דמעותי.
"כי הוא מלמל את השם כמה פעמים.." הרופא אמר ונכנס לחדר אחר.
נכנסתי לחדר של מקס וראיתי אותו מחובר לכל מיני מוניטורים שבדקו את קצב פעימות ליבו ולמכונת הנשמה. זה היה המראה הכי מזעזע שראיתי בכל חיי, פניו היו פצועות וידו השמאלית היתה שבורה ומגובסת.
"מקס שלי!!" התיישבתי ליד מיטתו והחזקתי בידו. והוא לחץ לי אותה. ליבי פעם בהתרגשות כמו בפעם ההיא שהוא בא לבקר אותי אחרי שברח.
"זאת אני.. וסנדי, אשלי ודיויד בחוץ. מחכים לראות מה איתך.." אמרתי ונישקתי את ידו כמה וכמה פעמים.
"שלום.." הוא פתח את עיניו בקושי ולחש במאמץ רב.
"אל תדבר.. אל תתאמץ.." ביקשתי ודמעה ברחה מעיני. זה לא היה מראה רגיל, לראות את מקס כל כך שבריר וחסר אונים, הוא תמיד היה החזק מבין שנינו, השורדים היחידים של משפחתינו ה'גדולה'.
"איפה ניקול?" הוא שאל בלחישה מלאת מאמץ.
"אני לא יודעת.." עניתי.
"תקראי לה.." הוא ביקש ועצם את עיניו, נכנע לשינה שבאה בעקבות המאמץ.
יצאתי מחדרו הלבן, לבן מידי לטעמי, והתקשרתי אל ניקול.
[ניקול הייתה השותפה של אלכס, חברתה הטובה ועמיתה למקצוע]
"אלכסה?" ניקול ענתה לטלפון וניתן היה לשמוע את חיוכה.
"ניקול אין לי כוח למשחקים.." אמרתי והיא הבניה לפי הטון של קולי שמשהו קרה. שמשהו רע קרה.
"מה קרה?" שאלה היא.
"בואי לבית החולים XXXX מקס אושפז כאן והוא מבקש לראות אותך" אמרתי לה והדמעות עמדו לפרןץ מעיני.
"מה קרה למקס??" שאלה היא וניתן לשמוע את הפחד בקולה, הוא היה חשוב לה, יותר מידי חשוב.
"אני יספר לך כשתבואי.." אמרתי לה וניתקתי את השיחה.
עברה רבע שעה וניקול הגיעה בריצה אלינו, היא ניראתה שונה מהפעם האחרונה שראיתי לפני חודשיים.
"איפה הוא?" שאלה כשחיבקה אותי.
"הוא בתוך החדר.." אמרתי והיא נכנסה לחדרו.
- בחדר של מקס -
"מקס!" ניקול אמרה והניחה יד קועדת ומהססת על ידו. מקס פקח את עיניו ולחץ את ידה של ניקול.
"יפה שלי!" לחש בקול חזק יותר ממקודם. הוא הרגיש כוחות חדשים מפעפעים בו כשראה את ניקול.
"מה קרה לך?" שאלה ניקול בדאגה ונישקה את מצחו.
"לא משהו נורא.. רק נדרסתי.." מקס ניסה לחייך באופטימיות אך אפילו זה כאב לו.
"אני אוהבת אותך.." לחשה באוזנו ועיניה נצצו.
"גם אני" מקס אמר ועצם את עיניו. עכשיו היה לו סיבה להחלים, הוא רצה להחלים כדי שניקול תיהיה מאושרת.
"לילה טוב.." אמרה ונישקה בעדינות לשפתיו ויצאה מהחדר, העוד שהיא משתדלת לא להרעיש עם עקביה הגבוהים.
"נו? מה הוא אמר לך??" שאלתי את ניקול.
"שהוא אוהב אותי" ניקול אמרה.
"אני שמחה בשבילכם.." חייכתי.
"יש לי סחרחורת" אמרה ניקול בפתאומיות והתעלפה.
גיבו(:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
