"The sun never shine on closed doors"

שלוש שעות דיברנו...

לא קל לדבר ולהבין כמה היית אפס, כמה פגעת בדבר שהכי חשוב לך!

סיימנו את השיחה בהרגשה של החמצה.. שלא יצא יותר מדיי.. 

שום חיבוק, שום לילה טוב... פשוט "ניראה מה יהיה.."

ואז בשיא השבזה, הוא ניכנס לחדר... מחוייך, הוא אמר ששום דבר לא שווה את זה ואין לו על מה לחשוב!

בחיים לא רבנו ככה.. ובחיים לא השלמנו ככה!!!

אני עם פאקינג דמעות בעניים...