אחרי 7 חודש אני מצליח לחבר את הרגשות למישפט, ואז נופל האסימון. שמסביר הרבה.
"היא פשוט שמרה אותו על אש קטנה, ליתר ביטחון, מיתחת לאף שלי.. ועוד אני לא היתנגדתי!"
זה הניסוח של כול מה שהרגשתי כשהייתי איתה.
הרגש שלא ידעתי לתאר במילים. לא ידעתי לתאר מאיפה או למה אני מרגיש ככה.
עכשיו זה מסביר לי הרבה..
למה הכעיס אותי שהיא שומרת איתו על קשר... שהם ניפגשים..
למה דווקא הוא מכל הידידים שלה (מין הסתם כי הוא גם האקס),שהכי הטריף אותי שהיא רואה אותו.. ולא ידעתי למה!
היא פשוט נחש.. ועוד הכי מטריף אותי שאני מהטוב לב שלי נתתי לזה ליקרות מתחת לאף שלי!! לא הייתי מסוגל להגיד לה "אל תראי אותו".
אמרתי שזה מפריע, אמרתי שתעשה מה שהיא רוצה.. ובסוף קיבלתי פצצה לפרצוף.
אין לי אפילו עצבים לנסח את הפוסט הזה כמו שצריך!
פשוט בא לי להגיד לה הכל בפרצוף, כל מה שאני חושב עליה!
לאדע כמה יש בזה תועלת, ואולי אלו רק העצבים שהישטלתו לי על המחשבות.
אבל אני לא מסוגל להשאיר דברים בבטן!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
