ואפילו את הספיישל חנוכה לא עשיתי...שלא לדבר על ברכת שנה אזרחית טובה...
אני יודעת שבטח אף אחד לא שם לב ואף אחד לא חשב מה עובר עליי.זה בסדר.
עבר עליי הרבה.המעמד החברתי שלי ירד,נכשלתי במבחן במתמטיקה,עוד לא הגשתי את עבודה ממש חשובה ואני באיחור של חודש.עומס מפה ומשם...
לפני כמה ימים הייתה בת-מצווה לבת של חברים של המשפחה.הלכתי אני ואמא שלי,וכל כך התאכזבתי.היא כל כך השתנתה מאז הפעם האחרונה שראיתי אותה.החברות שלה היו,והן היו פאקצות.והיא דיי נגררה אחריהם.
מאכזב.
אז זהו,אני דיי מתחרפנת.אני יום בדיכאון ויום אחרי זה רוקדת מול המראה,ואחר כך חוזרת לדיכאון.
אני חושבת שאני מאוהבת אהבה בלתי אפשרית במישהו,אבל במי?
ואני מתרחקת מהחברות שלי.מתרחקת מכל העולם.
אבל פגשתי אנשים ממש נחמדים והם דיי הפכו ליהיות הידידים הכי טובים שלי,למרות שהם בכלל מבית ספר אחר.
אולי הם לא מחשיבים את עצמם ככה,אבל הם פשוט עושים לי טוב על הלב.
טוב אז ביי עד לפעם הבאה.
לא תיהיה חתימה.אין לי כוח!!!
אבל כן יהיה פאנץ' ליין 
-הפי ניו ייר!