החיות של אמא

אז מה זה בעצם עור של פיל?

בעקבות העובדה שזהו ביטוי שאמא מרבה להשתמש בו "צריך לפתח עור של פיל...", החלטתי קצת לחקור את העניין, ולחפש תשובה לשאלה.

באנציקלופדיה של YNET מוסבר שהביטוי "עור של פיל" הוא כינוי למישהו שאינו נעלב בקלות, וזאת משום שהעור של הפיל מאוד עבה ומקומט, ונותן את ההרגשה שאי אפשר לעבור אותו ולפגוע בפיל.

אחד התחומים החשובים בו לדעתי כדאי לפתח עור של פיל הוא הנושא של התמודדות עם ביקורת חיצונית, ועוד יותר מזה - עם ביקורת פנימית.

לקבל ביקורת זה לפעמים כמו לשמוע "לא צריך אותך פה!".

השלב הראשון לדעתי הוא לדעת שיש משהו טוב בעולם, לפחות דבר אחד, שרק אתה יכול לעשות ולא אף אחד אחר (עפ"י ה"לוגותרפיה" של ויקטור פרנקל). הנקודה הזאת, הדבר הטוב הזה שרק אתה יכול לעשות הוא חסין לכל ביקורת, כי כן צריך אותך פה...

השלב השני הוא להשתדל לעשות רק את הדברים שאתה באמת רוצה ומאמין בהם, כי חבל לקבל ביקורת שתנמיך את הערך שלך בעיני עצמך רק משום שאתה באמת לא במקום הנכון...

השלב השלישי הוא, גם כשאתה כבר עושה את הדברים שאתה מאמין בהם, חפש את האנשים שאתה משוכנע שרוצים בטובתך, בקש לקבל מהם את הביקורת, סביר להניח שהם יידעו איך להגיד אותה...:)

(אך בואו נזכור שלא לכולם יש כבר עור של פיל...)

איזה חמודה!!

זברי הזברה אוהבת לצאת לטייל במקומות שונים בעולם, מלבד חלקת הדשא הרבועה (אגב, זה דשא מלאכותי בשביל החיסכון במים - אבל לא רואים שהוא מלאכותי נכון?) שהיא נמצאת עליה בתמונה זו. למשל...

בסלע האדום!!! או...

להתחפש לדמות מצויירת (שיש לה גם רגליים) כדי לטייל בסרטי אנימציה...

ומכל הטיולים האלו זברי ירדה די הרבה במשקל

(בכל זאת, מהירות של שבעים קמ"ש זה לא הולך ברגל)

מסקנה: לפעמים כדאי לשים פס על הדעות הקדומות, רזה יותר זה לא בהכרח יפה יותר, וחוץ מזה - זה מצמצם את חלקת הדשא שלך...