אז הנני כאן, בלוגי האהוב והנטוש...
יש לי כל כך הרבה לפרוק, אבל אני לא בטוחה מי קורא כאן ולא בטוחה שזה יגמר טוב אםהוא יקרא את זה.
אז נתחיל בדברים הפשוטים יותר:
היה לי יומולדת!!D:
ב16 ל-12!
היה כיף חיים. חוץ מהקטע של הרכזת הבת כלבאאינעלסבתההחולירע שלקחה לרגי את הבלונים ועשתה עוד שטויות מרובות,וכמובן גם למחנכת הכי טיפשה עלי אדמות.
אבל עזבו.
שוב, גיליתי שיש לי את החברים הכי טובים שאפשר לבקש-
אילן החמוד הביא לי קוראסון קינמון כזה סופר טעים,וגם נר, וכשבאתי הוא הדליק נרות שבת |לאלשאול| וקיצר היה צחוקים.
מימי החמוד כפרעות עליו קנה לי כאפיה|D:| ואני נורא מאושרת מזה, קבלו תמונה לאפאניםDD:
ועוד כלמיני אנשים פטפטו על המתנה הכי אדירה בתולדות האנושות, אבל בינתיים אין לה שום זכר-לא נוראXD
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אבל עכשיו קצת אקטאליה:
אני יושבת פה, השעה אחת בבוקר, מסתכלת על הגשם ושומעת שירים איטיים ברקע.
כל כך מזכיר לי דברים משנה שעברה, דברים שמצד אחד רציתי לשכוח, אבל מצד שני אני לא אוכל להסתדר בלעדיהם בזמנים האלה.
"כמה שאני לא יכולה לחיות בלעדיך-המרחק ממך עושה לי טוב"
[ציטוט מאיזה שיר בשין]
רק רציתי להגיד שאני מתגעגעת, וחסר לי החום של החיבוק שלך, להרגיש בזרועותיך הכי מוגנת בעולם, גם אם זה רק לכמה שניות, להרגיש שאתה המלאך השומר שלי,להתכרבל איתך ולהסתכל על היופי שלך, על הפנים שמשגעות אותי כל פעם מחדש.
והפעם זה לא אתה.זה אתה.
~~~~~~~~~~~~~~~
רוצה להמשיך אבל מ-ז-ה אינלי כוח.
נו, תחיו עם זה.
ניק הפולש סוף, בינתים.
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
