Wandering Stars

האמת היא, שאני מרגישה מפגרת, שאני לא בטוחה למה בכלל חזרתי לדבר איתו, אני מרגישה מנוצלת.

זה לא שהוא עשה לי משהו רע , פשוט כשדיברתי איתו אתמול הרגשתי כאילו אני המשענת היחידה שלו שמונעת ממנו ליפול ולהבין כמה דפוק הוא וכמה דפוקה הסיטואציה בה הוא נמצא.

הוא אוהב אותה, אני יודעת.. הוא הודה בזה, והאמת שלא היה קשה לי לנחש. הוא הרי רואה כמה שהיא מתייחסת אליו כמו לכלב ושהוא מתרוצץ אחריה, והוא רואה שהמערכת יחסים הזו בעייתית, אבל הוא גם רואה שטוב לו כשהם ביחד, וזה מה שחשוב לו לעת עתה. 

עם כל הגיל שלו, הוא חייב להתבגר ולקלוט ששום דבר טוב לא ייצא מזה.

ואני חייבת .. להפסיק עם זה, אני שוב במצב הזה- לתת מעצמי אבל לא לקבל שום דבר, חוץ משיחות איתו...

אוף. למה זאת המילה היחידה שעולה לי בראש כשאני חושבת עליו?