"בין הכוכבים אתה אולי צודק, אבל לא כאן"

נפתח את הפוסט בשיר כיפי היאה לשבת בבוקר:

כן אני מודעת לעובדה שכבר צהריים, אבל שבת היא בשבילי כמו בוקר אחד מתמשך.

חזרתי הביתה והחברה הטובה שלי באה. אני צריכה להמציא לה כינוי. נראלי שקראתי לה בוסה בפעמים הקודמות אבל זה לא נקלט אצלי. אני צריכה למצוא לה שם אחר. לא, אני אמישיך לקרוא לה בוסה כי זה הדבר היחיד שמזכיר לי אותה. אז בוסה= החברה הטובה שלי. היינו אצלי קצת והחלטנו שאנחנו צריכות קצת שמש. הלכנו קצת בעיר, היא קטפה שני פרחים צהובים ואת שלה שמה מעל האוזן ואני את שלי שמתי בקליפס הקטן מאחור. זה היה נחמד, דיי אביבי. ישבנו שוב בשמש והיא אכלה גלידה ואני טפחתי על הבטן ואמרתי בהזדמנות מיוחדת. אניי אוהבת גלידה! אחד הדברים המאוד אהובים עלי, אבל כיאה לדיאטה אני לא אוכל אותה עכשיו. אז החחלטתי שהקיץ אני אוכל גלידה רק בהזדמנויות מיוחדות. אין לזה עוד הגדרה מה זה הזדמנות מיוחדת אבל כשהיא תהיה אני ארגיש שזה זה. ואז אני אוכל גלידת תותים ושוקולד לבן  מיד אחרי זה הלכתי אינטו דה ג'ים. והמאמן שם קבע לי תוכנית התחלתית כדיי להיכנס לכושר. הוא היה נחמד אלי ושאלתי אותו מה שאני רוצה כדי להבין הכל על מה זה עובד וכולי. בפעם הקודמת לפני כמה שנים שקבעתי שם תוכנית המדכירה הייתה דיי מגעלה וחסרת סבלנות וזה ממש גרם לי לא לרצות להגיע לשם. אבל הפעם היה כיף. התאמנתי ולא היה קשה מידי אבל היה מאמץ. והצלחתי לרוץ! עשיתי רבע שעה על הקרוס הזה שהוא מאמץ ממש, אבל משום מה נרדמו לי כפות הרגליים עליו, זה היה מוזר אז הפסקתי והחלטתי שאני מנסה לרוץ על ההליכון. יש לי וידוי, אני פדלאה. ניסיתי לרוץ רק פעם אחת וזה קרה בסוף י"א עם וולברין ואז חטפתי מים בברך והפסקתי. והפעם הצלחתי לרוץ על ההליכון בערך רבע שעה אחרי הקרוס. חצי שעה של אירובי מאומץ יותר מההליכות שאני רגילה לעשות. זה גרם לי להרגיש טוב. וכיאה לאשכנזיה כמעט שלמה, ולמישהי עם עור בצבע המוות נהייתי אדומה כל כך! אבל זה היה שווה את זה. עכשיו אני תפוסה בכל הגוף. כשהתעוררתי בבוקר להשתיק את השעון המעורר בקושי הצלחתי למתוח את היד XD אבל אני עוד אתרגל ואצא מהסטאטוס פדלאה שדבק בי בשנה וחצי האחרונות. טוב לדעת שחוץ מ70% מים וכמה אחוזי שומן בגוף יש לי קצת שרירים!

מאז שנגעתי בקיר ועברתי כבר חצי מהשירות שלי, אני הרבה יותר שמחה והרבה יותר טוב לי בלשכה. זה כמו ענן מעיק שעף ממני ברגע שה6 באפריל עבר. כל דבר מעצבן שקורה אני אומרת לעצמי "לא נורא. ביום הזה בדיוק בעוד שנה את כבר תהי אזרחית אז מה זה משנה * מוסיפה חיוך וממשיכה בחיי.

אחרי החדר כושר דידתי הביתה שוב בשמש הנפלאה, התקלחתי וחברות מהצבא הגיעו אלי. כולל זו שהתארסה והתחתנה בשבוע שעבר בניו זילנד. זה היה כזה מוזר פתאום שהיא קראה לו "בעלי". אבל זה מקסים בעיניי. כולם ישר מתנגדים בהתחלה "זה מוקדם מידי" "שהיא לא עשתה טעות" וכולי. אני חושבת שלכל אחד יש מסלול חיים שונה, ולך אין את מה שיש לה. אז לך זה נראה מוקדם מידי אבל אתה צופה מהצד אתה לא נמצא בתוך זה. ולה זה נראה מתאים ומבטיח. לכל אחד מחשבה שונה וחיים אחרים. אז אני מפרגנת וחושבת שזה ממש אחלה שהיא התחתנה עכשיו וממש לא משנה הגיל ולא משנה מה אחרים היו עושים בחייהם.

היה כיף ממש, גם החצי השחור שלי הגיעה. ובאיזשהו שלב זרמנו מהסלון וישבנו בחדר. היה ממש כיף ומצחיק. אני אוהבת את המפגשים האלה ומשתדלת שהם יקרו בתדירות גדולה יותר. עצוב לי קצת שמקסימום עוד חצי שנה החברה שהתחתנה תעזור לפאקינג החצי השני של העולם והמפגשים האלה כבר ממש לא יהיו אותו הדבר. אבל אני אהנה מהרגע, וכשהיא תעזוב אני אהיה עצובה בשבילי ושמחה בשבילה.

באיזשהו שלב פתחתי מגירה ישנה עם חוברת של כל השירים שכתבתי מכיתה ו'. ונשבעת לכם מזמן לא צחקתי ככה. בקטע של ירדו לי דמעות. הייתי כזאת דרמטית. בכיתה ו כתבתי שיר על אבא מכה ועשיתי אותו בחרוזים. ואני רוצה להבהיר נקודה, אני וחרוזים לא הולכים ביחד, אף פעם אל הייתי טובה בזה. XD הייתי כותבת על התמכרויות לסמים, והורים מכים ומוות ודיכאון ואלוהים ישמור! כולנו פשוט היינו על הרצפה. החצי השחור שלי אמרה לי שהיא אוהבת אותי ושאני מקסימה, ואני אמרתי לה שאם אני אראה את המחברת לקב"ן  הוא ישחרר אותי כל כך בקלות על נפשי XD

כולן הלכו בסביבות שמונה והחצי השחור שלי נשארה והכנו ארוחת ערב. אני והיא אותו משקל אבל המבנה גוף שלנו שונה ובכל זאת היא רצתה שאמדוד שמלה שהיא קנתה. אז מדדתי ואלוהים ישמור! כמע נתקעתי בשמלה. אני תמיד בעייתית גם באזור של החזה בשמלות ואין לי חזה כזה גדול. באמת שזה מעצבן. מה עושות נשים עם חזה גדול יותר?

בכל אופן, מתישהו היא פתאום החליטה לסרק אותי והגעתי למסקנה, אני כל כך אוהבת שמסרקים אותי. זה נשמע הכי מפונק בעולם אבל זה כל כך נעים. אני יכולה לשבת ככה שעות, לעצום עיניים ולהרגע. ועכשיו השיער שלי סופר חלק וזז יפה עם כל תנועה הכי קטנה שלי.

אחרי זה התחלנו לראות צ'ארלי בממלכת השוקולד, אני מתה על הסרט הזה, אבל מרוב עייפות פשוט נרדמתי ופספסתי את כל השירים של האומפה לומפה

השיר הזה כיפי :P

שיהיה לכם המשך שבת חמימה ונעימה

ועוד שיר מקסים להיום: