וואו מרגיש לי כמו יום שבת. אבל לא! היום יום חמישי ויש לי עוד סופ"ש שלם לעשות בהם כיף. כבר כמה זמן שיש לי חשק אדיר לנסוע לתל אביב ולקנות כמה דיסקים וכמה ספרים יד שניה, אז מחר אני אסע עם חברה. יש לי גם חשק לשבת בבית קפה תל אביבי אותנטי ולספוג אווירה.
אתמול ישנתי צהריים,ובדרך כלל שנ"צ זו טעות אצלי, לוקח לי זמן להתאושש ולפעמים אני קמה הפוכה לחלוטין. אז לא היה לי חשק בכלל לצאת ועוד בטח שלא למסיבה שזה מה שהיה בתכנון. וגם לקח לי קצת זמן לקבל חשק. זה קרה רק כשהיינו כבר בבות בידור ודנה אינטרנשונל ממש הצחיקה אותי. היא שרה עם פלייבק ופתאום שמנו לב שיש באמת קולות רקע משום מקום ושהשפתיים לא תואמות את המילים בכמה מקומות. מביך בשבילה! היו רקדנים מוזרים כאלה והיא כל הזמן צעקה לקהל "כפרע עליכם!" או "ושלא נשמע יותר את המילה... *פאוזה ממש דרמטית* פלסטין!" או "שיהיה לכם ערב של הלייף, וחג עצמאות של הלייף" ולייף של הלייף בפיתוח שלנו. ואז באמת השתחררתי כי הצחיקה אותי כל הסיטואציה, והייתי ממש פתוחה. בדרך כלל אני פתוחה ככה רק במפגשים חברתיים בבתים או בלשכה שאני סוג של מרגישה שם בבית. ולהיות פתוחה אצלי זה לרקוד באמצע שום מקום בלי שום קשר, לשיר משום מקום בלי שום קשר, לחקות דברים, לצחוק, להצחיק. אז זה עשה לי טוב :)
אחרי שכל העסק שם נגמר זרמנו למסיבה בישוב קרוב, הייתי כבר משוחררת אז כן היה לי חשק למסיבה ובאמת היה כיף בסוף. באו אנשים בשנתון שלנו או גדולים יותר ואנשים חמודים. לא היו ערסים או טיפוסים מוזרים כאלה. רקדנו כמה שעות, וגם לא שתיתי הרבה, שלושה צ'ייסרים של ייגר וגם זה עלה לי לראש. למסיבות אני גם אוהבת להתלבש ממש פשוט, ובתוספת החוסר חשק שהיה לי קודם באמת היה ככה. ג'ינס וגופיה שחורה, סה טו.
היום יש סלסה, אני אלך אבל לא יודעת אם להרבה זמן. הפעם האחרונה שהייתי שם לא כל כך נהנתי אבל לאט לאט מתקדמים ואוגרים עוד ועוד תרגילים ומשתפרים. בא לי כבר להיות במקום שאני יותר טובה אבל בשביל זה אני צריכה להתמיד אז אני אלך לשיעור עוד קצת מסיבה ומקסימום אני אחזור.
הייתי בריב עם אחותי ובמשך חמשת הימים האחרונים לא דיברנו. רציתי לכתוב על זה הכל היום אבל פייסתי אותה בארוחת צהריים ואמרתי לה בכנות שהיא מתנהגת אלי בכלליות לא יפה וזה מגיע לרמה שזה מעליב אותי אישית. אתמול היא גם רבה עם ההורים והייתה אווירה ממש מגעילה בבית. איתם היא דיברה והשלימה עוד אתמול אבל איתי היא לא רצתה. בכל אופן אני יודעת פשוט שהיא לא תשתנה הרבה כי היא עדיין מתנהגת כמו ילדה קטנה הרבה פעמים. ואני יודעת שרק כשכבר לא נגור ביחד יגמרו הריבים המפגרים האלה.
שכחתי את כל הדברים שרציתי לכתוב פה..
בכל אופן, חג עצמאות שמח
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
הסוחרת מונציה