"בין הכוכבים אתה אולי צודק, אבל לא כאן"

שינויים עושים אותי קצת רגשנית.

למען האמת בכללי אני אדם דיי אמוציונלי, ואני מרגישה כל דבר שעובר לי בנפש.

אבל בתקופות של שינויים, פתאום זו התרגשות אחרת. מעין התעוררות של הנפש, שלא דומה לשום דבר אחר שהרגשתי מעודי.

אני יודעת שאני הולכת למקום טוב.

אחרי ששאלתי את כל השאלות בפוסט הקודם,

ואחרי שארגנתי את רוב הדברים ,

ואחרי ששמעתי מילים טובות,

אני יכולה לפנות קצת מקום לשלוות נפש,

ולהתרגשות.

זה דבר חד פעמי,

אני מתחילה שנה א באוניברסיטה רק פעם אחת בחיים.

זה לא יקרה יותר.

לעולם.

כמו אישה שידעה כבר גבר

וגבר שידע אישה,

אי אפשר להשיב את הזמן לאחור ולעשות כאילו מעולם לא היה.

ודווקא ההליכה היום ברחוב קפלן בתל אביב, ממרכז שרונה עד לדיזינגוף וחזרה, 

הזכירו לי את הנערה שהייתי, 

ושהרחובות הללו היו חדשים עבורי,

והלכתי אותם עם אנשים שאני אוהבת בימי כיף בתל אביב.

ועכשיו אכיר רחובות שיהיו חדשים לי,

ותהיה לי תקרה אחרת להסתכל עליה לפני שאני הולכת לישון וכשאני קמה בבוקר,

ואנשים אחרים לאכול איתם ארוחות ערב,

ואנשים אחרים שיכנסו לי לחיים וייתכן וישנו שם המון.

יש לי שם כבר שטיח, חברה טובה ומדף ספרים,

אני חושבת שהחל משבת כבר אוכל להרגיש שם בבית ;)