השבוע האחרון של 2014. פתאום עולים לי פלאשבקים מהשנה החולפת, ועדיין לא מרגיש לי שעשיתי הרבה.
הייתי חברה בקהילת הקוראים של ידיעות אחרונות,
התחלתי לעבוד בבית מרקחת ואני עדיין שם בשבתות,
טסתי לאיטליה לכמעט חודש המדהים שיש לי עדיין פלאשבקים אליו,
התקדמתי ממש בגרמנית שלמדתי,
טסתי לאוסטריה והשתמשתי בגרמנית שלמדתי, ומלבד זה החופשה שלנו השתבשה לגמרי, אבל נותרו חוויות לספר...,
עברתי לגור בדירת הסטודנטים שלי והתחלתי ללמוד באוניברסיטה.
מלבד זאת עוד קראתי המון ספרים וראיתי המון סרטים וישבתי בהרבה בתי קפה עם הרבה אנשים.
ועדיין, אני לא מגדירה את 2014 כשנה מוצלחת, היא מרגישה לי דיי מונוטונית וסתמית.
אני מקווה מ2015 להיות טובה יותר. מלאה בחידושים טובים,
בקצירת פירות על עבודה עצמית מתמשכת.
מלאה בעניין, ובהתגברות על קשיים ועומסים כל כך גדולים.
אני מקווה למצוא את המקום שבו אוכל להרגיש לגמרי אני,
שאוכל להרגיש אהובה, ומיוחדת, שאתן לעצמי להתפרק מכל עול ופשוט לחיות את הרגע,
פשוט להנות ממה שכולם כל הזמן מזכירים לי שהתקופה הסטודנטיאלית היא "התקופה הכי יפה בחיי".
חשבתי לעשות ערב ביתי וכיפי ב31.12 ולפתוח שמפניה בחצות, וביום המחרת להסתובב לי בשמש ליד הים ולהנות..
ובמקום זה קבעו לנו נתיחת גופות. זו גם דרך "נפלאה" לפתוח בה את השנה החדשה ;)