היא לקחה את הדפים של השירים מהשידה
''בוקר טוב טום'' היא אמרה לטום ששכב במיטה לידה
''ביל תן לישון..''טום מילמל, הוא לא ידע מה רוצים ממנו
עדי העיפה מבט לשעון שנימצא על השידה
''10:32'' היא כתוב בשעון, עדי ירדה למטה לחדר אוכל וניכנסה אליו בגרירת רגליים
היא לקחה צלחת מלאה בירקות, יש לה את ההופעה של טוקיו הוטל היום בערב, היא לא רצתה לאכול יותר מידי כדי שלא תקיא בהופעה מרוב לחץ
היא התיישבה באחד השולחנות והתחילה לאכול, אחרי רבע שעה היא ראתה את גיאורג נכנס לחדר אוכל
היא נופפה בידה וגיאורג קלט אותה והתקדם אל כיוונה
''היי עדי '' אמר גיאורג והתיישב לידה
''היום ההופעה..''אמרה עדי בעצב
''כן..אתה מוכנה?'' שאל גיאורג
''ממש לא, יש לי יותר מידי דברים על הראש, אני לא מצליחה להתרכז ולחשוב, אתמול ביל עבר איתי 7 פעמים על מונסון וזה עוד שיר שאני מכירה'' אמרה עדי בעצב
''למה זה קורה לך? לחץ?'' גיאורג שאל
''לא...בגלל יותר מידי מחשבות, כל מה שקורה לאחרונה וקרה לאחורה, סימפל פלאן, עכשיו מאט..ויש לי גם את ביל על הראש...אני מתחרפנת..''אמרה עדי באנחה
''מה הסיפור עם מאט?'' שאל גיאורג
''סיפור כלכך מורכב, אני מתחרפנת..''אמרה עדי
''ואיפה ביל בכל הסיפור?'' שאל גיאורג
''באמצע..''אמרה עדי
''אתם יחד? כאילו את ומאט?'' שאל גיאורג
''מה, לא? למה?'' שאלה עדי בהיסוס
''שמעתי שיחה שלך..הבנתי מה קרה ביניכם במלון..עדי אל תפגעי בביל..''אמר גיאורג
''אני מנסה שלא לפגוע בו, זה הדבר האחרון שאני רוצה'' אמרה עדי בעצב
''אז מה תעשי עם מאט?'' שאל גיאורג
''אין לי שמץ של מושג..פשוט מאט הוא...הוא..לא יודעת איך להסביר את זה..''אמרה עדי בעצב
''אקס? אחד שניסית לשכוח ואת לא מצליחה? אחד שחסר בבום לחיים שלך?'' שאל גיאורג ועדי הנהנה
''כן גם אני מכיר את זה..לכל אחד יש אחד כזה..אצלי זה סוג של פאדג' '' אמר גיאורג
''אבל אתם יחד לא?'' שאלה עדי בבילבול
''כן..טוב לא ממש נפרדנו..אבל לא ממש היינו יחד..זה מסובך..כאילו קבענו לעצמנו חוקים שכל עוד השני במסע הופעות זה לא נחשב בגידה מה שקורה..ואם מתאהבים בזמן מסע הופעות אין מה לעשות וממשיכים בחיים...ככה שכל מסע הופעות היינו סוג של נפרדים'' אמר גיאורג ונאנח
''ועכשיו אתם יחד..שוב..בכל זאת..''אמרה עדי בחיוך
''כן, אני כל כך אוהב אותו '' אמר גיאורג בחיוך ועדי חייכה חיוך יותר גדול
''אני שמחה בשבילך..הוא באמת בחור נהדר, לא ידעתי שהוא כזה באמת שלא, לא העלתי לי את זה לראש בכלל ואני מכירה אותם הרבה זמן אבל אתה יודע '' אמרה עדי בחיוך
''כן, פאדג' הזכיר כמה פעמים אותך..אבל בחיים לא קישרתי או חשבתי לקשר, לא ידעתי שאתם מכירים בכלל '' אמר גיאורג ועדי צחקה
''טוב גיאורג מה אני הולכת לעשות?'' שאלה עדי
''את מי את אוהבת?'' שאל גיאורג
''את מאט וביל..''אמרה עדי במהירות
''את צריכה לבחור אחד מהם עדי..'' אמר גיאורג
''אני יודעת, אבל זה קשה, הבטחתי למאט שאני תמיד יאהב אותו, לא משנה מה יקרה ושהוא יחזור מהמסע הופעות אז נחזור להיות יחד '' אמרה עדי בשקט
''תיראי את ומאט זה כמו אני ופאדג'..שניהם יצאו הריי לאותו סיבוב הופעות..בזמן שפאדג' לא היה לידי אני כן חשבתי שאני מתאהב באחרות, לדוגמא קאלי..ואז שהוא חזר הכל חזר אליי ושכחתי מהכל..אבל אצלך מאט חזר ואת עדיין אוהבת את ביל, הקשר בינייכם ממש מיוחד'' אמר גיאורג
''אז מה אתה אומר בעצם?'' שאלה עדי
''תביני עם מי את באמת רוצה להמשיך להיות ביחד ועל מי תוותרי, קחי בחשבון שאת וביל מתחלפים כל הזמן בגופות ככה שלהיפרד מביל במצב הנוכחי שלך זה יהיה קצת בעיה ''גיאורג אמר ועדי שתקה
מאט נכנס לחדר האוכל
''בהצלחה..''אמר גיאורג
''אני לא עושה את זה עכשיו..תן לי לחשוב קצת..'' אמרה עדי וגיאורג חייך אלייה
''היי לכם..''אמר מאט והתיישב מול עדי, שהייתה בגוף של ביל
''אתה ביל או עדי?'' שאל מאט בהיסוס את עדי
''אני עדי..אמרתי לך שאני מתחלפת איתו בגוף '' אמרה עדי ומאט החזיק את ראשו
''זה כל כך מוזר..''אמר מאט בהלם
''ספר לי על זה..יש לי היום הופעה..''אמרה עדי בלחץ
''בהצלחה לך..אני יהיה שם לצפות בך..''אמר מאט בחיוך וגיאורג נתן בעיטה לעדי
''כן '' אמרה עדי בחיוך חושף שיניים
''בוקר טוב..'' גם ביל הצטרף לשיחה
''ביל..''אמר מאט
''כן..''אמר ביל
''אוקי מוזר כאן מידי..''אמר מאט בהלם, ביל התיישב ליד עדי
''אז מה קורה?'' שאל ביל בחיוך ונישק את עדי בחיוך ומאט הוריד את חיוכו הקטן שעלה לפניו שראה את גופה של עדי למרות שביל היה בתוכו
''אני לחוצה בגלל ההופעה..''אמרה עדי בלחץ
''אין לך מה לדאוג..איך שתעלי על הבמה הכל ישתחרר..''אמר ביל בחיוך ונתן לעדי עוד נשיקה על השפתיים ועדי חייכה חיוך מאולץ
''אז כמה זמן אתם ביחד?'' שאל מאט
''שנהנים לא שמים לב איך הזמן עובר..''אמר ביל בעקיצה
''אני ועדי היינו שנה ביחד '' אמר מאט בהתגאות
''ועכשיו היא איתי, ואנחנו נעבור יותר משנה נכון חומד?'' שאל ביל וחיבק את עדי עם יד אחת, היא הרגישה כלכך לא נעים, גם גיאורג שהרגיש מיותר ונדחף שם
''כן אבל אותי היא תאהב לנצח נכון מאמי?'' מאט שאל
''אני..''התחילה עדי להגיד
''רגשות בשלב מסויים שוכחים....אחרי שנה איתי היא לא תזכור את השם שלך אפילו '' אמר ביל וקם מהשולחן
''אני אח של החברה הכי טובה שלי! היא בחיים לא תשכח אותי! תשכח מזה שהיא כלכך אוהבת אותי שאני בהלם שהיא הצליחה איכשהו להכניס אותך לחתיכה הפיצפונת שנשארה שם ריקה, המקום שהיא שמרה לכלב שהיא תמיד רצתה'' אמר מאט וקם גם הוא מהשולחן ונעמד מול ביל
''בנים..''אמרה עדי בהיסוס והשפילה את פנייה
ביל ומאט הסתכלו אחד לשני בעיניים בכעס
''איך שהגלגל מסתובב, כניראה אתה כרגע באיזור של הכלב..''אמר ביל בכעס
''עדי אמרה לי שאני יחזור מהמסע הופעות נחזור להיות יחד לנצח..אפילו דיברנו כמה פעמים על חתונה '' אמר מאט בכעס
''זה היה ב..''התחילה עדי להגיד
''אני בטוח שאם אתה לא היית מגיע לפה כבר הייתי מציע לה נישואים '' אמר ביל
''ביל!'' צעקה עדי
''אני בטוח שהיא הייתה מסרבת, היא תתחתן רק איתי '' אמר מאט
''אני בת 19!'' צעקה עדי
''אולי היא תתחתן איתך ותגלה שהיא עדיין אוהבת אותי ותברח אליי בלי שתדע '' אמר ביל בכעס
''אבל אני עדיין זה שידפוק אותה בירח דבש! ולא אתה!'' אמר מאט בכעס
''מאט!'' צעקה עדי
''כן אבל אני כבר דפקתי אותה! כלכך הרבה פעמים!'' אמר ביל בכעס, עדי הייתה בהלם מוחלט משנייהם, כבר לא היה לה נעים מכל החדר אוכל ומגיאורג שישב צופה בהם בהלם, מאט תפס את הסכין שהייתה על השולחן בידו
''עד כאן!!! תפסיקו שנייכם!!!''צ'אק גיאורג ומאט עזב את הסכין
''אתם פשוט שני מפגרים!'' צעקה עדי וברחה מהחדר אוכל עם דמעות
''עדי!!'' מאט צעק
''אדיוט היא בגוף שלי!'' צעק ביל בכעס
''ביל!!!'' צעקו שנייהם ובאו לרוץ אחרייה
''שאף אחד ממכם לא יעיז לגשת אלייה זה ברור? אתם עברתם את הגבול!'' אמר גיאורג והלך משם, לעדי.
גיאורג חשב לאיפה עדי יכלה לרוץ, המקום הכי הגיוני שעלה לו לראש היה החדר של קאלי אז הוא עלה ישר לשם
הוא דפק קלות על הדלת
''מי זה?'' צעקה קאלי
''גיאורג, היא פה?'' שאל גיאורג
''כן, גיאורג מצטערת, אני רוצה להיות לבד'' צעקה עדי, הוא שמע על הקול שלו שהיא בוכה
''את בסדר אבל?'' שאל גיאורג
''כן אני עם קאלי..בבקשה תלך..''אמרה עדי
''טוב, אני למטה אם את צריכה אותי..''אמר גיאורג וירד למטה
''מה קרה דידוש? ואיך גיאורג קשור בזה?'' שאלה קאלי בעצב וסירקה עם האצבעות את שיערו השחור של הגוף של ביל
''גיאורג לא קשור לזה..''אמרה עדי שהיא בוכה
''אז מי כן?'' שאלה קאלי
''האח האינפטיל שלך ואח האינפטיל של החבר שלך'' אמרה עדי
''כאילו שלא יכולתי לנחש אחרת..''אמרה קאלי בגילגול עיניים
''הם הביכו אותי מול כל החדר אוכל! הם פשוט התחילו לריב! לא מכות אלא מילים, כל אחד זרק עליי מילים למה הוא יותר טוב מהשני והם הגיעו למקומות לא שפויים! ומאט אשכרה תפס סכין! אם גיאורג לא היה עוצר את הוויכוח הזה בזמן ביל היה שוכב עכשיו על אלונקה!'' בכתה עדי וקאלי חיבקה אותה
''הם ממש מאוהבים בך עדי..''אמרה קאלי בשקט
''אני יודעת...אבל אין לי מה לעשות..''אמרה עדי בעצב
''את צריכה להסביר לאחד מהם שאת הולכת להיות רק עם השני'' אמרה קאלי
''אבל אני לא מסוגלת לבחור! זה לא אנושי לבחור בין 2 אנשים! את מי את אוהבת יותר? את אבא או אמא?!'' שאלה עדי בעצב
''זה לא אותו דבר, תקשיבי עדי עם כל האהבה שלי לאח שלי והדאגה שלי אליו אני חושבת שאת צריכה לבחור בביל, כאילו את פאקינג הוא, אז תבחרי במאט ומה? תוכלו להיות יחד רק 3 או 4 פעמים בשבוע? זה לא הגיוני ככה, וזה לא שאת במצב שאת אוהבת רק את מאט ואת עם ביל מחוסר ברירה..''אמרה קאלי ועדי נאנחה
''אבל הבטחתי למאט שאני יחכה לו, וחיכיתי לו, ואז ביל נכנס לחיים שלי '' היא אמרה
''והתאהבת בו, וגילית כמה הוא מיוחד, וגילית שיש עוד אנשים בעולם חוץ מאח שלי, שאת כן יכולה להתאהב בבן אדם אחר, דידע את אשכרה איבדת את הבתולים עם ביל, את לא יכולה לזרוק אותו סתם ככה '' אמרה קאלי
''כן ומאז אני מתחלפת איתו בגוף, ממש מעולה..''אמרה עדי בעצב ודפיקות נשמעו על הדלת של החדר
''מי זה?'' שאלה קאלי
''זה דיויד, עדי כאן?'' הוא שאל
''כן היא כאן, קרה משהו?'' קאלי שאלה
''יש לה חזרות עכשיו...שתתארגן ותרד למטה בבקשה '' אמר דיויד והמשיך לעבור בחדרים
''מעולה..''אמרה עדי בציניות ושילבה את ידייה
''דידוש תחשבי עם עצמך עם מי את מרגישה שלמה, עזבי את הקטע של הגופות, עזבי את הוויכוח בחדר אוכל, עזבי את העבר, עם מי את מרגישה שלמה..רק זה '' קאלי אמרה ועדי חיבקה אותה
''תודה קאלי..''אמרה עדי וניגבה את האיפור שנזל מעינייה
''יאללה תרדי, בהצלחה..''אמרה עדי בחיוך
''אולי תבואי איתי?'' שאלה עדי
''איך? אתם הולכים לחזרות, מה אני יעשה שם? דיויד ירצח אותי '' אמרה קאלי בחשש
''את הצלמת שלהם קאלי! צלמי חלק מהחזרה..'' אמרה עדי
''אבל עדי יש בעיה אם זה שזאת לא חזרה רגילה, יראו את התרמית '' אמרה קאלי
''צלמי חלקים אמיתיים, שניראה אמיתי, בבקשה קאלי''אמרה עדי וקאלי נאנחה
''יאללה בואי..''אמרה קאלי בהיסוס ושתייהם הלכו
''קאלי מה את עושה פה?'' שאל דיויד מתוך הוואן
''באתי לצלם את החזרה, אל תדאג '' אמרה קאלי ודיויד גילגל עיניים והם ניכנסו לרכב, לצערה של עדי היא התיישבה ליד ביל, עדי הייתה קרה אליו רוב הנסיעה
''סליחה'' הוא לחש באוזנה וליטף את ידה שהייתה מונחת על המושב והיא הזיזה אותה, גוסטב וטום שלחו מבטים מבולבלים לכיוונם.
הח'ברה הגיעו לאולם הופעות והתחילו בחזרה השונה מרגיל, ביל ישב על כיסא מול הבמה ליד דיויד ושנייהם החזיקו מקרופון
''ערב טובב גרמניה'' אמרה עדי באדישות למקרופון
''תהיי שמחה יותר עדי'' אמר ביל
''ערב טוב גרמניה!'' אמרתי עדי ביותר קצב
''קצת יותר, מה שכחת על מה דיברנו אתמול?'' שאל ביל
''ערב טוב גרמניה!!!'' צעקה עדי באושר מזוייף
''יותר טוב'' אמר דיויד
טום וגיאורג התחילו לנגן ועדי התחילה לשיר, מידי פעם היא התבלבלה מעט במילים בגלל שמבטה נתפס עם ביל
''כל הכבוד ''אמר דיויד אחרי שניגמרו שלושת השירים הראשונים
''השיר הבא הוא השיר הראשון ש...שכתבתם או שהופעתם איתו?'' עדי אמרה בבילבול
''השיר הבא הוא הסינגל הראשון שלנו'' אמר ביל
''כן כן, סליחה '' אמרה עדי וחזרה על המשפט שביל אמר ומונסון התחיל
החזרה עברה בסך הכל בסדר, לעדי היו המון טעויות והיא לא ממש זכרה את כל המילים ולא הייתה מרוכזת בגלל נוחותו של ביל, קאלי צילמה כמה תמונות של החזרה, ביל ניסה שוב ושוב לדבר עם עדי אך היא התחמקה
הח'ברה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
