לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פאנפיק על מקפליי


פאנפיקים על מקפליי

Avatarכינוי: 

בת: 30

ICQ: 11111111111 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2010    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2010

אז אנחנו ממשיכים (: פרק 3


ממש לפני שאני אכנס לאטרף של הבגרות של היסטוריה אני אעלה פרק (:

 פרק 3

i hate myself for losing you~

 

עריכה: 17:12 19/6 .-

השם החדש של הפיק הוא Get Over You.

-

"אוי, התקשרת בדיוק כשאנחנו מקיימים את הראיונות, אני לא בטוחה שיהיה מועד אחר.. את חושבת שתוכלי להגיע במשך הרבע שעה עד שעה הקרובה?" אמרה האישה החביבה מן עברו השני של הטלפון.

"היום? עכשיו? אנ.. אני חושבת שאני אוכל פשוט להתארגן ולבוא" אמרה לורי בהשתאות וסגרה את העיתון.

"נהדר! את יודעת איפה זה רחוב סוהו*?" היא שאלה במהירות.

"אני חושבת, לא רחוק מרחוב אוקספורד* וקארנבי*, אם אני לא טועה" לורי אמרה לאחר מספר דקות של הרהור.

"נכון מאוד, אז אני מצפה לראותך בקרוב" אמרה האישה וניתקה.

'ראיון עבודה ראשון. בהצלחה לי ' חשבה לעצמה לורי והחלה להתארגן במהירות.

"שלום, אני צריכה מונית  לרובע וסטמינסטר* , כן, אני נמצאת בשכונת בלגרביה*. לרחוב סוהו. 10 דקות? תודה רבה" היא אמרה וניתקה.

היא הלכה לחדר האמבטיה והסירה את בגדיה.

לורי יצאה במהירות מהאמבטיה אחרי מקלחת קרה ומרעננת ובחנה את בגדיה בארון. היא לא החליטה מה ללבוש, בגד רציני או משהו משוחרר ויום-יומי? לבסוף היא החליטה להתנהג ולהראות כמו עצמה ולבשה חולצת טריקו פשוטה ושחורה, גזורה באזור הצוואר עם הדפס באטמן עלייה ומכנסיי ג'ינס קצרים.

היא פיזרה את שערה הגלי ומשכה את עינייה בעיפרון שחור. השעה הייתה רבע לאחת-עשרה, היא קיוותה להגיע לאולפן עד אחת-עשרה ורבע לכל היותר. היא נעלה את נעלי האולסטאר הנצחיות שלה ויצאה מן הבית כשהמפתח , האייפוד , הארנק והפלאפון שלה בתוך תיקה.

__________

 

"אתה מוכן להסביר לי איפה אתה?! אני במשך חצי שעה מנסה להשיג אותך" צעק טום לתוך מכשיר הפלאפון שלו.

"טום, אני מצטער! נרדמתי אצל אייזי ולא שמתי לב.. מתי החזרה? אתם כבר באולפן? אני אצא עכשיו!" אמר הארי וניכר בקולו שהוא מתרומם.

"הארי, אין טעם.. עד שתבוא מאייזי בלי פקקים זה חצי שעה, ואם פקקים זה שעה וחצי ועכשיו-" פסק טום והסתכל בשעונו " אחת עשרה ורבע, אין סיכוי שלא יהיו פקקים"

טום הסתובב הנה והנה בעצבנות, הוא שונא לבטל חזרות. הוא אהב לנגן ובחזרות נהנה במיוחד. הם תמיד היו נהנים וצוחקים בינהם. גם על הבמה הוא נהנה כמובן, אך זה לא היה אותו הדבר. אלו לא היו בדיחות אנטימיות בינהם כמו שהם בזמן חזרות, וגם לא היה כמו שהם סתם נפגשים כשהם עושים שטויות, בגלל האדרנלין שבנגינה. החזרות שלהם היו משהו מיוחד שכל אחד מהם אהב, זה כבר מזמן לא היה כדי לצאת לידי חובה ולהיות מוכנים להופעות.

"תשמע מה נעשה, אני אתקשר לוינס ואשאל אותו אם אנחנו יכולים לדחות את החזרה בשעתיים, אתה יודע שאני לא רוצה לבטל חזרה, במיוחד לא לפני ההופעה מחרתיים" אמר הארי בטון הרגוע שלו. הארי היה מחושב, כמעט תמיד הוא היה רגוע ושליו, חוץ מהפעמים שהלקה הייתה משתגעת, ואז הארי לא היה נשאר מחוץ לעניינים.

"בסדר , תחזור אליי מהר , אני איידע את דאג ודני" אמר טום וניתק.

______

 

לורי ירדה ליד אולפן ההקלטות ונכנסה פנימה. היא עברה את דלתות הזכוכית והתהלכה במסדרון ארוך וצבעוני עד שהגיעה אל המזכירה.

"שלום, אני לורי . זימנו אותי לראיון-"  "כן, אני יודעת מי את, את התקשרת ברגע האחרון , נכון?" קטנה המזכירה את דבריה של לורי בחוצפה.

"אוקי, אז לאן לל-" "לכי ישר, וימינה . האלי מחכה לך" אמרה המזיכרה וקטעה אותה שוב.

לורי החליטה שאין לה טעם להיגרר לויכוח ולהעיר לה עכשיו, היא רוצה לעבוד במקום הזה, כדאי לה להיות נחמדה לכולם, היא לא רוצה שיתחילו לה בעיות.

"תודה" היא אמרה ומתחה חיוך מזויף על פנייה.

היא התקדמה לעבר החדר שהדריכה אותה אליו המזכירה ודפקה מספר פעמים על הדלת.

לא הייתה תשובה. לאחר כמה רגעים היא שמעה "כן ? " מעומעם ופתחה את הדלת.

"הו, את בוודאי לורי. היכנסי" אמרה לה אישה כהת עור בחיוך.

לורי חייכה אלייה חזרה והתיישבה.

"אני מצטערת שזה יצא במהירות כזו , בדרך כלל הדברים האלו הרבה יותר מאורגנים, כל הכבוד שאת ספונטנית כל כך, זו תכונה חשובה בתחום. אז לורי, ספרי לי על עצמך, למה את רוצה לעבוד באולפן הקלטות?" לורי כבר הספיקה להבין שהעבודה באולפני הקלטות באנגליה שונה מאוד מן העבודה בהם בישראל. פה זו נחשבת עבודה נחשקת, אפילו מגניבה.

"אני אוהבת מוזיקה , אוהבת את היצירה שלה , אוהבת לעבוד איתה. עליתי לא מזמן מישראל ושם הייתה לי גם להקה- "

"הו באמת יקירתי? את מנגנת? שרה?" קטעה אותה לרגע האלי, אך לא בחוצפה כמו המזכירה, להפך. בחיבה..

"כן, אני שרה , מנגנת סתם על אקוסטית בלי קשר, ובאופן ממש לא מקצועי " היא אמרה וצחקה מעט.

"ויש לך נסיון עם העבודה ? " האלי שאלה ובחנה את הדפים שהיו לפניה.

"עם הלהקה אני הייתי זו שאחראית על הציוד, היה לנו חדר הקלטות משלנו ורכשתי נסיון בעבודה עם אולפן" היא אמרה והביטה אל האלי. היא ידעה שהיא לא באה מרקע מקצועי, אך בכל זאת קיוותה לקבל את המשרה. לפתע היא הרגישה ממש רצון להיות חלק מן האולפן, להתחבר שוב למוזיקה היא התגעגעה. מאוד.

"תראי מה נעשה, היום יש לנו כמה שעות חופשיות , כי לא קבעו בהן חזרות או הקלטות, ותוכלי להיות בנסיון ולהתנסות קצת , מה את אומרת?" שאלה האלי וחייכה אלייה. היא ממש חיבבה את האישה החייכנית שעמדה מולה, משהו בהאלי נראה לה טוב, העיניים שלה - היא נראתה כמו אישה טובה מהאנשים האלה שקשה באמת למצוא. וקיוותה לא להתאכזב.

"זה נראה לי רעיון מצוין" אמרה לורי וחייכה.

____

עד כאן לפרק זה

תגידו שזה לא היה ארוך!!

באמת שניסיתי בעקבות הבגרויות הקרובות לבוא (:

שיהיה יום נהדר.

ואמ ד"ש לקרנ כי היא מגניבה קלות (:

 

סוהו- רחוב די ראשי ומלא של עסקי המוזיקה, שופינג, ואפילו בתי בושת ;).

 אוקספורד וקארנבי- אוקספורד רחוב מאוד ראשי ומוכר בלונדון של קניות בעיקר, וקארנבי גם הוא של קניות אך פחות מוכר(קרוב אליו) 

לגרביה -שכונה ברובע וסאמינסטר (שכונת מגורים)

רובע וסטמינסטר- הרובע שבו אקספורד קארנבי ,סוהו ולגרביה נמצאים (:

נכתב על ידי , 14/6/2010 18:30  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



7,328
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , יצירתיות , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לsherMcFLY אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על sherMcFLY ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)