I Not Gonna Live Forever

וואי אתם מתים איזה שבוע היה לי חלק מהדברים אני לא זוכרת אז סלחו לי..

יום ראשון:

הלכתי לבצפר והיה יום כזה נחמד התחלתי להתחבר יותר אל נוי ובאמת בהפסקה היינו מזה ביחד יענו ממש התחברנו

ואז היא אמרה לי שממש כיף לה איתי אמרתי לה גם מה שאני מרגישה כלפייה עוברת עוד הפסקה גם יש לי עוד חברות

ונוי היא רבה עם בטי לפניי כמה זמן אז הלכתי אל בטי ואל ליזה וסתם ישבנו אנ נוי ליזה ובטי וסתם דיברנו אחר כך בצלצול היה צריך להיות לנו שיעור מתמטיקה

אז אני אומרת לנו"חכי לי"

היא מחכה והתחלנו ללכת לשיעור מתמטיקה ואז בטי אמרה שהיאצריכה ללכת לעירית

ואז ניזכרתי שאני צריכה ללכת לערית גם בקשר לאיזה נושא

התחלנו ללכת יחד ואז נוי עצרה לשנייה אז אמרתי לה טוב נוי אני רצה

אני ובטי הלכנו לכיוון עירית והיא הייתה בישיבה אז סתם הברזנו משיעור מתמטיקה אחריי זה היה צריך להיות עוד שעה מתמטיקה אז הלכנו אני ובטי לא באותה הקבצה ואני ונוי כן אז הלכתי ונוי תמיד יושבת ליידי במטמטיקה ואז אמריי היי נויי והיא לא ענתה לי

ידעתי שקרה משו שלחתי לה פתק בשיעור מה קרה?

היא כתבה לי שפגעתי בה שהלכתי עם בטי בגלל שאמרתי לה חכי לי והיא חיכתה לי ואני לא חיכיתי

אני ביקשתי סליחה והיא לא סלחה לי...=[

אחריי זה בסוף שיעור מתמטיקה סופה כתבה כזה על דף מנייב מניאק (המורה שלנו במתמטיקה)כמה דקות לפניי הצלצול הוא מוצא את הדף ומתחיל לצעוק עליה שהיא תעוף מהבצפר וכאלה..

היא התחילה לבכות התחיל לרדת לה דם מהאף..במקום ללכת הביתה נישארנו לנחם את סופה עוד שעה ואז הלכנו...

בלילה אני שלחתי לה SMS שאני מיצתערת וזה..

וגם כתבתי לה מכתב התנצלות יפה יפה יפה

יום שני:

פאק...על ההתחלה איחרתי לבצפר קמתי בשמונה איזה מזל שאבא שלי עדיין לא יצאהוא לקח אותי

הגעתי לבצפר ובטי לא הגיע..ישבתי ליד ליזה ואמרתי לה שתביא את הפתק לנוי

והיא סלחה לי =] אחריי זה ליזה כל הזמן הייתה עם נוי ובאיזה הפסקה נוי הייתה עצובה אז באתי לנחם אותי ליזה באה דחפה אותי בשיא הכוח ואמרה אני מנחת אותה

אמרתי לעצמי..בסדר אני אשתוק

בקיצור היה סיוט

יום שלישי:

אחח איזה יום יפה הלכתי לבצפר ו...בטי איחרה והיה לנו שיעור לשון וסתם כזה דיברנו

אחריי זה בשיעור ספרות כל הבנות ישבו ביחד ואני בצד (מתוך בחירתי) כי אני רציתי לחשוב על משהו

אחריי זה הייתה הפסקה ו...לא זוכרת מה היה

ואז היה לנו תנ"ך שדריה ישבה ליידי ואז....פיסיקה

ומפה הכל התחיל...

היה כזה שולחן שמצד אחד נוי ישבה לייד מצד שני קטיה וליד קטיה בטי

אז קטיה התחילה לשלוח פתקים אל נוי ואמרה לי שזה סוד אחריי כמה זמן של השיעור נוי נהייתה עצובה ושאלתי אותה מה קרה?

היא אמרה לי שהיא לא רוצה לדבר על זה..

אחריי זה הייתה הפסקה ובטי אמרה שיש לה סוד שהיא צריכה לספר רק לדנה ולליזה ואני יודעת שזה קשור לקטיה אני וסופה נעלבנו אני לא לקחתי קשה אבל סופה כן אחריי זה כשהם סיפרו את הסוד להם אנחנו באנו ואמרנו שזה לא יפה מה שהן עושות לפחות לא להגיד בפרצוף את מה שהן אמרו..

סופה הלכה עצובה ואני נישארתי ואז הם סיפרו גם לי את הסודואמרו לי לא לספר לסופה כי אז היא עוד יותר תיעלב...

אחריי ההפסקה היה לנו שיעור אנגלית והייתי אמורה לקחת את הפתק שקטיה רשמה לנוי מהקלמר שלה בסוף לא עשיתי את זה כי בטי גילתה מה היה רשום בפתק וסיפרה לי ולליזה

אחריי זה סופה עוד יותר נעלבה כי לא שלחנו לה פתקים

יואו מכל דבר היא נעלבת

אחריי זה בשיעור ביולוגיה אני ובטי היינו צריכות להשאר ובטי אמרה שאין לה כוח..

מזה כעסתי עליה כי זה עצבן אותי כי אנחנו קבענו וזה..

היא אמרה שהיא רוצה ללכת עם כמה בנות לקפיטריה במקום להישאר אותי לא נעלבתי אבל התעצבנתי ואז הלכתי הביתה ושכחתי את המעיל שלי בבצפר כמו סתומה

אחריי כמה דקות סופה מתקשרת אליי ואומרת ששכחתי את המעיל...

וזהוא...