סיפורים..לא רק על טוקיו הוטל(:

הייD:

סליחה שלא עדכנתי יש לי תקופת מבחנים לחוצה וגם אני צריכה להתכונן לחטיבה||:

וגם כי ההורים שלי מגבילים אותי=.="

טוב בלי חפירות הנה פרק 4

פרק 4-

נכנסתי, הבית היה חשוך.

עליתי לחדרי,

היה קר בבית.

הרגשתי חולה, כולם מתרחקים ממני.

אני עוברת תקופה קשה,

הנחתי את תיקי בשקט על הרצפה והלכתי לחדר המקלחת.

פשטתי את בגדיי והכנתי אמבטיה עם בועות כדי להירגע.

אחרי משהו כמו ארבעים דקות יצאתי מהמקלחת.

עטפתי את גופי עם המגבת החמימה וחזרתי לחדרי.

הוצאתי משם פיג'מה חמימה, לבשתי אותה והלכתי לישון.

======

חזרתי הביתה, אני לא מבין מה קורה איתי. אני אוהב אותה אבל אני לא אוהב אותה. אני אפילו שונא כמה שאני אוהב אותה!

דניאל היא חברה שלי אבל אני אוהב גם את ג'ואן, דניאל באמת חמודה אבל היא יותר מדי חמודה. מה אני עושה עכשיו?

נכנסתי לבית הכל היה מואר כל המשפחה בבית.

"היי, אמא" אמרתי ונישקתי את לחייה,

"היי." השיבה וחזרה עליי תנועותיי.

הלכתי לחדרי הנחתי את התיק וחזרתי בריצה קלה למטבח.

"אלכס!" אחותי הקטנה אליס באה.

"אליס!" עניתי באותו מבטא ילדותי.

הרמתי אותה תוך כדי חיבוק.

אין לי אבא, הוא נפטר לפני שאליס נולדה, כמה חודשים לפני ואני עדיין רוצה לדעת למה ואיך. בנתיים  אני הבן של המשפחה, כמו שאמא אומרת – הגבר של המשפחה.

"יש לך שיעורים?" שאלה אמי.

"לא אמא.

מה אוכלים?" מיד העברתי נושא,

"לזניה!" אמרה.

"יש!!,

 לזניה!" אני ואליס צעקנו באושר, אמא הגישה לנו את האוכל והתחלנו לאכול.

"אלכס, תגיד, מה עם דניאל?

לא ראינו אותה בכלל כל השנה הזאת." אמרה אמי,

"כן, באמת אלכס.

דניאל מאוד נחמדה." אליס אמרה בקולה הילדותי והמצחיק תוך כדי מבטא רוסי קטן שירשה מאבי.

"היא בסדר, היא קצת קרירה בזמן האחרון."

"קרירה?" לא הבינו שתיהן,

"לא יודע. טוב סיימתי הלכתי להתקלח, בה ביי." הלכתי למקלחת מיד אחרי ששטפתי את הדברים שהיו מלוכלכים כל הצלחות המזלגות וכאלה...

אחרי מקלחת של משהו כמו חצי שעה הלכתי לנמנם קצת. או שלא?

מקווה שאהבתם^^

אה, וגם הסיפור כן על טוקיו [:

פשוט תחכוXD

הסיפור לא כזה ארוך הוא קצר פשוטו יש לי רעיון כבר לכמה סיפורים חדשיםX:

טוב זהו בייD:

33 >