 today |
| 3/2006
החיים האמיתיים.
אז מתי החרא הזה מתחיל, לעזאזל?
עד מתי אני אמשיך לשבת על התחת בחיבוק ידיים ואסתכל על הכל מהצד?
ומתי אני אפגוש את מי שיגרום לי להשתגע מרצונות?
ומתי יגיע הרגע שהוא פשוט יגרום לי להשתגע?
words are very unnecessary they can only do harm.
גם ככה מעט הריגושים לא היו מתרחשים אילולא השינוי. ה שינוי.
אני צודקת, אין בזה צל של ספק. אם תהיו מספיק חשובים, אני אתעמת אתכם על זה בעתיד היו בטוחים.
ביטחון.
צריך פשוט ללכת ישר, כן? לגוב. אבל גם ככה הם יהפכו למיניאטורים. לפחות לרגע, לפחות ל שנייה ...
ואז אני כבר אדע מה לעשות.
אם לא?
אז להחזיק חזק, או לברוח כל עוד נפשך בך.
כי בסופו של דבר הכל זה משחק של קבלת החלטות וזו לא ציניות.
אני פשוט רוצה לנצח.
אני רוצה לנשום.
אני רוצה לחיות.
| |
| |