טוב, אז עבר זמן די רב. אני השתניתי, אני כבר לא "נעולה" על הבחור ההוא, האמת היא שחזרנו להיות ידידים טובים, וממש לפני כמה שבועות רבנו ריב רציני מאוד ואנחנו לא מדברים כמעט חודש. זה לא מפריע לי, יותר שקט לעשות מה שבראש שלי. הוא פשוט העליב אותי קשות בנוגע לנושא מסויים. האמת היא שהוא היה אמור איפשהו, והוא הריז לי וממש כעסתי.. והיה בלגן גדול והחלטתי שהוא אידיוט וסירבתי לדבר איתו. ניסו לפייס בינינו אבל אחרי שאמרתי את דבריי הוא לא רצה להיו תאיתי בקשר, אז אמרתי סבבה ונפרדנו לדרכנו. (אני רק לא יודעת איך נכין את העבודה שאנחנו צריכים להגיש, אנחנו רשומים באותה קבוצה וזה לא ממש ניתן לשינוי...)
זוכרים את החייל ההוא...? מלפני שנה-שנתיים?
אז אנחנו עדיין בקשר, ידידים טובים ולפני כמה שבועות הלכנו לים בלילה... זה היה תמים לחלוטין! פשוט היה לי מצב רוח טוב אז אמרתי לו "בוא לים" ונסענו. עכשיו אהיה כנה, הוא מראה סימנים שהוא רוצה ^משהו^ בינינו, אבל האמת היא שאני לא רוצה. תודה לאל, גם ממנו כבר עברתי הלאה. אני לא אומרת שזה לא מחמיא, אבל... הצתה מאוחרת? אני לא יודעת... אולי בעתיד הממש-ממש-ממש רחוק, כשהוא יהיה הגבר היחיד בעולם?
כרגע אני נהנת לכתוב, להיות לבד ולהיות לבד. הלוואי שיהיה מישהו שבאמת יבין אות, אבל עד שזה יקרה...
...
שבת שלום.